מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי נולדה בשנת 1946 בבית חולים עפולה.

כשהשתחררה מבית החולים נסעו היא ואימה ברכבת העמק. הרכבת עצרה בתחנה של קיבוץ אפיקים, שם חיכה סבא רבא שלי, עם עגלה וסוסים, ולקח את סבתא שלי  לקיבוץ שער הגולן.

זה היה כשנה וחצי לפני מלחמת השחרור.

במלחמת השחרור סבתא הייתה בת שנה וחצי. היו הפגזות קשות על עמק הירדן, ופינו את כל הילדים לחיפה, שם הם היו כשנה וחצי בלי ההורים. בילדותה המצב בארץ היה מאוד קשה, היתה "תקופת צנע"- קיצוב במזון, אבל בקיבוץ מאוד שמרו עליהם ופינקו אותם.

במלחמת השחרור קיבוץ שער הגולן נהרס לגמרי, והיה צריך לבנות את הכל מחדש. גם המצב בכל הארץ היה קשה. כולם חיפשו היכן לעבוד ועבדו בעבודות קשות, כמו: סלילת כבישים ופרדסים. לא היה מה לאכול והתנאים היו מאוד קשים.

החלום שלהם כשהיו ילדים היה להיות ילדי טבע. לא לישון בצהריים, לשחות בתעלות ההשקיה של השדות, לשוט בבריכות הדגים, לחפש עתיקות, לטייל ולטפל בחיות במשק ילדים. היות והם גרו כל הילדים ביחד, כל החיים של הילדים היו משותפים.

כשסבתא הייתה ילדה עדיין לא המציאו את הטלוויזיה, האינטרנט, המחשב, הטלפון הנייד ,וכל משחקי המחשב. לא היה כסף לקנות משחקים וגם היה מאוד חם, כי עדיין לא היו עדיין מאוורר ומזגן, לכן הם שיחקו הרבה בחוץ, על הדשא הגדול בין בתי הילדים. הם שיחקו: תופסת, עמודו, קדרים באים (קטרים באים) , מחניים ומשחקי כדור רבים. את הצעצועים הכינו בנגריה ובמסגרייה.

בכל בית ילדים היתה כיתה, והם למדו גם הרבה בחוץ, בטבע ובטיולים. תחומי העניין שלהם היו אוספים כמו אוסף פרסים (מדבקות), עטיפות מוזהבות של סוכריות, בולים. הםכתבו הרבה מכתבים, שיחקו על המגרש ועשו שטויות.

כשסבתא שלי הייתה בכיתה ח' במוסד "בקעת כינרות" שבקיבוץ בית זרע על גדות נהר הירדן, הכיתה בחרה בה, ובעוד ילד להיות מדריכים בתנועת השומר הצעיר. הם נבחרו להדריך ילדים בכיתה ה' מקיבוץ שער הגולן.

קודם הם השתתפו בסמינר מדריכים, ואחר כך עשו הדרכות. הדרכות הם עשו פעמיים בשבוע ויצאו איתם לטיולים ומחנאות. בפעולות הם היו משחקים, מדליקים מדורות, מנהלים דיונים, שרים ומספרים סיפורים.

סבתא זוכרת מקומות שבהם עשו פעולות על שפת הכינרת, ועל גדות הירדן. זכורים לה גם המחנות שבהם הם הקימו אוהלים ומתקנים מסנדות, כמו ה"שומריה", וטיולים בכל הארץ כמו טיול ים אל ים בצפון הארץ.

באותן שנים כשסבתא הייתה מדריכה, המנהיגים של מפלגת מפ"מ ותנועת השומר הצעיר היו מאיר יערי ויעקוב חזן. היא הייתה נוסעת להפגנות שהם הובילו ,ושומעת נאומים ארוכים מאוד שהם נאמו בהפגנות. יעקוב חזן ומאיר יערי היו גם חברי כנסת והיו המנהיגים שלה.

שניהם נפטרו לפני שנים רבות. כיום סבתא מספרת שהיא בקשר עם החניכים שלה מתנועת הנוער.

הזווית האישית

רותי: היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע את סיפורה. אני מאחלת לה ולי שנמשיך לבלות ביחד.