סבתא חיה – דור שביעי בירושלים
שמי עילאי פטל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי אילנה פטל, במסגרתה אני מתעד את סבתא רבתא שלי, חיה. סבתא חיה היא סבתא של אבא שלי.
סבתא רבתא חיה נולדה בירושלים לפני 92 שנה. היא למדה בבית ספר יסודי "רוחמה" ובתיכון סמינר למורות. היא דור שביעי בירושלים. חיה גדלה בצל השלטון הבריטי בארץ. מזיכרונותיה אנו למדים שבכל רחוב ראו את ה"כלניות", הכוונה לחיילי הצבא הבריטי, מעין "הצנחנים הבריטים". מדי פעם ולעיתים תכופות הוטל עוצר על ירושלים ואסור היה להם לצאת מהבית. סבתא חיה, חברותיה ואחיה מאוד פחדו לצאת מהבית. יש לזכור כי בהיותה בת שבע נפטרה עליה אמה ממחלה קשה והיא נותרה יתומה, כשהאבא מגדל את חמשת ילדיו, לכן חוסר הביטחון שלה כשהוטל סגר והחלו המעצרים – מובן מאליו.
אחיה הבוגרים היו במחתרות שפעלו נגד השלטון הבריטי, עוד זוכרת סבתא שמדי שבת הלכה יחד עם חברותיה אל הכותל, הן אף פעם לא הלכו לבד, אלא בקבוצה מפחד הערבים והאנגלים כאחד. יום אחד, היא מספרת, אחיה הגדול יעקב איחר להגיע הביתה. כולם כמובן דאגו, משום שהיה עוצר, והשאלה הייתה באוויר – לאן נעלם יעקב. עד שהגיע בחשכת הליל מבעד החלון ולא מהדלת, כדי שלא יראו אותו הסובבים המפטרלים בחוץ, הוא סיפר שהוא היה בפעילות של המחתרת.
בשנת 1948 החליט אבא של סבתא רבתא חיה, ניסן, שהקדיש את חייו לגידול ילדיו, ולא נישא אחרי שאשתו נפטרה, להצטרף ולחבור למשפחתו בנתניה, משום שבניו הבוגרים עברו לנתניה שאז נחשבה לעיר היהלומים, שבה עסקו בליטוש יהלומים. האבא, חיה ואחיה הגדולים יחסית, יצאו באוטובוס האחרון מירושלים לפני פרוץ הקרבות, ואכן בדרך נורו עליהם יריות מן המארב, אבל ברוך השם לא היו נפגעים למעט ניפוץ השמשות, וכך הגיעו לנתניה וחברו למשפחה המורחבת.
סבתא רבתא התחילה לעבוד כמורה בבית ספר "יבנה" ולאחר מכן עברה לבית ספר "תחכמוני" עד שיצאה לפנסיה. עם השנים היא פרשה לגמלאות מוקדם יחסית, כדי לטפל בסבא רבא משה, שאותות פציעתו הקשה במלחמת סיני נתנו סימן. הוא נפצע עת הגן בגופו כחובש בחייל פצוע כשהוא סופג את רסיסי פגז המרגמה בגופו. כך הציל את החייל הפצוע, אך הוא עצמו נפצע קשה מאוד והוכר כנכה צה"ל.
עם השנים סבתא רבתא חיה התנדבה במועדון הפנסיונרים באמצעות הביטוח הלאומי, ולימדה באולפן את השפה העיברית, ומאז היא חיה בבית עם סבתא אילנה ונהנית מהילדים, מהנכדים והנינים. ברוך השם, בן פורת יוסף.
בנוסף לכך כאות הוקרה על פועלה כמתנדבת בקהילה היא קיבלה את אות "יקיר נתניה".
מהאלבום המשפחתי
הזוית האישית
עילאי הנכד המתעד: אהבתי את המפגשים, נהניתי מאוד מן הסיור במוזיאון "אנו". אני מאחל לסבתא רבתא חיה ולסבתא אילנה חיים בריאים וארוכים.
מילון
כלניות"כלניות" הוא הכינוי שניתן על ידי אנשי היישוב לחיילי הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית, שהוצבה בארץ ישראל בספטמבר 1945. כצנחנים חבשו חיילי הדיוויזיה השישית כומתות אדומות, ובשל כך הדביקו להם אנשי היישוב את הכינוי "כלניות". ילדים עמדו בקרנות רחוב ושרו את השיר כשראו את החיילים, שקיבלו זאת כעלבון צורב. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”חיה היא דור שביעי בירושלים, וגדלה בצל השלטון הבריטי בארץ. מזיכרונותיה אנו למדים שבכל רחוב ראו את ה"כלניות", הכוונה לחיילי הצבא הבריטי“