מאגר סיפורי מורשת

סבתא זיוה מספרת לנכדתה חני.

שמי זיוה פרץ, נולדתי בשנת תשי"א 1951 בישראל בעיר אשקלון להוריי יוסף ורג'ינה כהן. אני קרויה על שם סבתי ע"ה. השפה המדוברת אצלנו בבית היא הייתה לאדינו – ספרדית עתיקה.

מקום מגורי

הבית שלנו היה בנוי מבניה ערבית, במקור הוא שימש אורוות סוסים. היו לנו בבית שלושה חדרי שינה – חדר לסבא, סבתא ודודה, חדר להוריי ולי, וחדר לדוד ודודה שלי. המטבח היה בקצה החצר. החצר הייתה גדולה מאוד, היו בה הרבה עצי פרי ועץ לימון במרכז החצר. המקלחת הייתה ממוקמת ליד המטבח בקצה השני של החצר.

בית הכנסת היה מרוחק מאוד. הוא היה ממוקם בשכונה שהייתה נקראת שכונת הטורקים. הים היה במרחק של שעה הליכה.

להורי קראו יוסף ורג'ינה, הייתה לנו חנות בה נמכרו: ממתקים, תכשיטים וצעצועים. אבא וסבא שלי מכרו בחנות, ואימא והדודה הכינו פיצוחים, שאותם מכרו בחנות.

אבא היה שתקן, טוב לב, נדיב וחרוץ מאוד… אימא הייתה חברותית מאוד, בעלת חוש הומור, וגם היא כמו אבא חרוצה… ההורים עבדו קשה מאוד. וברוך השם, הפרנסה הייתה בשפע. גרנו סמוך לשוק רוכלים שם קנינו את כל המצטרך.

השכונה הייתה מעורבת מעולים שהגיעו מארצות המזרח וגם ניצולי שואה מאירופה. רוב הבתים היו מאוכלסים על ידי המשפחה המורחבת שעלו מטורקיה. מקומות המפגש היו בבניין, שהיה שייך למפלגת העבודה, קראו למקום "בית המפלגה" שם הורי התחתנו.

אני מגעגעת לכולם: להורים, לסבא ובעיקר בעיקר לסבתא, שהייתי קשורה אליה מאוד, וגם לחברות שאיתם שיחקתי ברחוב. הזיכרון הכי מתוק, שגרתי עם סבתא בבית! הזיכרון הכי מפחיד, שכלב בשכונה נשך את חברתי!

הייתי ילדה ביישנית. סבתא הייתה קולעת לי צמה בשיער. התחביבים שלי היו: ללכת לטיולים ולרקוד. שיחקתי עם חברות בשכונה בשעות הפנאי, אהבתי לשחק קלאס. חברותי היו: ציפורה יעקב, ציפורה נגר, רותי מכלוף, תמר חיון, אסתר חיון. היינו משחקות יחד בשכונה. וכשאמי רצתה שאחזור הביתה, תמיד רציתי להמשיך לשחק עם חברותי.

לימודי

למדתי בבית הספר היסודי כצנלסון, למדנו : תנ"ך, חשבון, הנדסה, גאוגרפיה, היסטוריה, חקלאות, התעמלות ואנגלית. המקצועות שאהבתי יותר היו: חקלאות, תורה ועברית, ולא אהבתי ספורט. היו לנו מסיבות כיתה וטיולים. לטיולים אחד ההורים היה מצטרף אליי, כי הייתי בת יחידה והם פחדו עליי. היו שיעורי בית ומבחנים. המורה שהכי זכורה לי היא אסתר אבן. היינו מקבלות גם תעודות.

המנהגים המיוחדים במשפחתנו

ברכנו ברכת המזון בעברית ובלאדינו. הקפידו והדרו אצלנו בבית על נתינת מטבעות לצדקה לפני מבחנים ואירועים חשובים חגגנו ימי הולדת, ביום הולדתי היינו מזמינים את כל ילדי השכונה, היינו מושיבים אותם על שקים מול המסך, והקרנו להם סרטים מצחיקים. בפורים התחפשתי למלכת אסתר, מלכת הלילה, מלאך וכלה. היינו עושים מסיבות אצל החברים של ההורים שלי. לא נהגנו לחלק משלוחי מנות. אהבתי את החג הזה בגלל התחפושות.

פסח – נהגנו לנקות, ולא ידענו שצריך להכשיר את המטבח. אכלנו מצות ושאר המאכלים היו רגילים. היינו אוכלים הכול מלבד חמץ. ליל הסדר שהכי זכור לי, היה אצל סבתא. הגיעו הרבה דודים ועשינו סדר בעברית ואחר כך בלאדינו – היינו שרים בלאדינו.

עיסוקיי

מקום העבודה הראשון שלי היה בבנק. רכשתי את המקצוע בארץ, בחרתי במקצוע הזה בצורה אקראית. נהניתי בעבודתי, מקצוע זה מלווה אותי עד היום !!! איחרתי רק פעם אחת לעבודה, עבדתי  כל השנים בעבודה הזאת 43 שנים באותה עבודה!!! אילו יכולתי לבחור מקצוע אחר, הייתי רוצה להיות מורה.

הקמת משפחה

הכרתי את בעלי כשחבר שלו, אבי קצב, הכיר בינינו. התחתנו בשנת תשל"ח, בחתונה הייתי בת 25 וחצי, החתונה הייתה ברבנות ברחובות. כשהילד הראשון שלנו נולד הייתי בת 26 וחצי ובעלי בן 29. יש לי שני בנים ו שלוש בנות. יש לי 17 נכדים. הנכדים מבקרים ב"ה בתדירות גבוהה, והילדים גם, אבל קצת פחות. אני אוהבת לשחק עם הנכדים ולרקוד איתם. כשהבת שלי, אימא של חני, הייתה ילדה היא הייתה ילדה רגועה. הייתה תקופה שהיא לא רצתה ללמוד, אבל אחר כך היא הייתה תלמידה מצטיינת. כשילדיי היו קטנים ויצאתי לעבודה, היה לי סדר יום קבוע, כדי שאוכל להספיק הכול. בשעה 6:00 הייתי קמה ומתפללת ומניקה אם צריך. בשעה 7:00 הייתי מעירה את הילדים ומתארגנת ליציאה לעבודה ובשעה 7:30 יוצאת לעבודה באוטובוס.

משעה 8:00 בבוקר עד לשעה 16:00 אחר הצהריים הייתי בעבודה, בדרך חזור הייתי עורכת  קניות. בשעה 17:30 בערב הייתי מגיעה הביתה ומכינה ארוחת צהריים ערב, עוזרת לילדים בשיעורי בית, מארגנת אותם לשינה ומשכיבה אותם במיטות. קוראת קצת והולכת לישון גם כן.

היום

אני אוהבת לקרוא, לטייל ברחבי הארץ, לשמוע מוזיקה ולהיות עם הנכדים! אני אוהבת לדבר עם כולם ובעיקר עם הנכדים. אני מאוד אוהבת להכין קוסקוס!

מידי שבת מתארחים הילדים והנכדים. אני מכינה הרבה סלטים, דגים, קוסקוס ולקינוח – פירות. כל שבת אני מכינה את אותו התפריט, אבל משנה את הרוטב ואת סוג של הדגים והסלטים. אני אף פעם לא יוותר על קוסקוס ודגים. אנחנו שרים ניגונים ושירי שבת.

הגאולה הפרטית שלי היא: החזרה בתשובה! שזה לא משהו חד פעמי!

החפץ שהכי יקר לי הוא – הדולר והמכתבים של הרבי!

הדברים שגורמים לי נחת הם התעודות של הנכדים והבילוי שלי איתם. הייתי רוצה להעביר לנכדים שלי את האמונה בביאת המשיח! אמונה בכללי! וביטחון בקב"ה!

בילדותי

הזוית האישית

הנכדה חני: תודה לך סבתא, שהקדשת מזמנך בשבילי!!! תודה למורה אביטל, שהקדישה מזמנה כדי שלנו יהיה רגעים קסומים עם סבתא!!! נהניתי מכל רגע עם סבתא ולראות את הסבלנות שהיא מקדישה בשבילי! הטיול היה מאוד כיף! נהניתי מאוד לטייל עם סבתא בירושלים. בנסיעה היא סיפרה לי על המשפחה שלה יותר בהרחבה ממה שהיא מספרת לנו – לנכדים!!! תודה רבה!!!

סבתא: נהניתי מאוד מהשהות עם הנכדה שלי, נהניתי מההקשבה שלה לסיפורים שלי, ומהמפגשים עם סבתות ונכדות אחרות, הטיול גם היה מוצלח מאוד!!! תודה רבה

ברכה מסבתא: לחני שלנו, זר ברכות אגיש לך, זר עטוף באהבה ונשיקות איחולים להצלחה בלימודים, לבריאות ולכל המצטרך בגשמיות וברוחניות. תעלי מחיל אל חיל ונשמע בשורות טובות!

אוהבת סבתא!