מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא ולנטינה פייסחוב עלתה בעלייה הגדולה בשנת 1992

אני וסבתי הצטלמנו בבת מצווה שלי
סבתי בתקופת נעורים שלה
הקשר הרב דורי של סבתא ולנטינה ואמה

פתיחה

שמי אמה ובחרתי לספר על סיפור חייה של סבתא שלי מצד אבא. בחרתי לספר דווקא עליה, מכיוון שאני וסבתא שלי מאוד קרובות אחת לשנייה ואני אוהבת לשמוע את הסיפורים שהיא מספרת לי מעברה. שמה של סבתי הוא ולנטינה פייסחוב והיא נולדה ברוסיה. כשהייתה יותר מבוגרת, עלתה לארץ והתגוררה בחדרה יחד עם משפחתה. כיום סבתא מתגוררת בגבעת אולגה.

ילדות סבתי נולדה וגדלה בעיר דרבנט שברוסיה, במשפחה ברוכת נפשות שכללה שש אחיות ושני אחים, סבתא שלי היא בת הזקונים. סבתא אהבה מאוד את מקצוע המתמטיקה ומגיל קטן גילתה רצון ללמד ולעזור לחבריה לספסל הלימודים. בנוסף השתתפה באולימפיאדה של בתי הספר למקצועות לימודים, ויצגה את בית הספר שלה במקצוע המתמטיקה. היא אהבה מאוד לתפור והייתה תופרת לעצמה בגדים במכונות תפירה.

סבתא ולנטינה בצעירותה

תמונה 1

עיסוק ועבודה

סבתא שלי הייתה מורה למתמטיקה עשר שנים ברוסיה, היא הייתה מלמדת בתי ספר רגילים וגם מלמדת בבתי ספר לילדים עם מוגבלות. היא לימדה ילדים חרשים, וגם הייתה מלמדת אנשים מבוגרים שעבדו במפעלים, אבל עדיין לא סיימו בגרות. הלימודים של אותם מבוגרים היו לאחר שעות העבודה שלהם וסבתי הייתה מלמדת אותם משעה 5:00 עד 9:00 בערב.

בעברה היא עבדה גם סגנית מנהלת בית ספר. כאשר עלתה לישראל היא עבדה כתופרת וילונות. היא מאוד אהבה את המקצוע שלה גם ברוסיה וגם בארץ. גם לאחר שיצאה לפנסיה עדיין המשיכה לתפור והייתה תופרת לנו וילונות.

העלייה לארץ

סבתא שלי עלתה לארץ בשנת 1992. זו הייתה העלייה הגדולה לישראל מברית המועצות לשעבר. רוב העולים עלו בתחילת שנות ה-90. בעלייה זו עלו מאות אלפים לישראל. בתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון, ברית המועצות כבר לא הייתה כבר אך  נשארו חלק מהמדינות בארגון בשם חבר המדינות העצמאיות.

משפחתה עלתה מהעיר אודסה באוקראינה, מעיר המגורים שלהם הם הפליגו לנמל חיפה בישראל, ההפלגה לקחה כשישה ימים. כשעלתה לארץ, התגוררה בחדרה כי רוב המשפחה המורחבת שלה התגוררו בחדרה.

היא גרה חצי שנה אצל אימא של בעלה, ותקופה נוספת אצל אחיו של בעלה. עד שהיא ובעלה קנו דירה בגבעת אולגה. עד היום סבא וסבתא גרים בגבעת אולגה.

תקופת הבגרות

בגיל 16 לאחר סיום בית ספר סבתי נבחנה והתקבלה לאוניברסיטה. כדי להגיע לאוניברסיטה היה צורך ב 12 שעות נסיעה ברכבת לעיר. ואז עוד שלוש וחצי שעות טיסה. היא למדה באוניברסיטה לתואר ראשון כמורה למתמטיקה.  היא למדה וגרה באותה העיר שלוש שנים ולצורך המגורים ההורים שלה השכירו לה דירה. לאחר שלוש שנים היא  סיימה את הלימודים באוניברסיטה וחזרה הביתה. ההורים שלה היו מאוד מבוגרים אז היה להם נורא קשה לממן אותה. לכן, היא התחילה ללמד בבית ספר מתמטיקה בגיל עשרים.

הזוית האישית

אמה: אני נהנתי מאוד מהעבודה ואני חושבת שזה מאוד את חיבר וחיזק את הקשר שלי ושל סבתי וגליתי המון דברים חדשים עליה. היה לי מהנה וכיף, גיליתי המון דברים שלא ידעתי על סבתא קודם. אני מרגישה שזה גם עזר לנו להתחבר יותר.

סבתא ולנטינה: אני ממש שמחה שבחרת בי לעשות את העבודה, מאוד נהנתי ואני שמחה שיצא לי לספר לך דברים שלי מהילדות שלי ובמה עסקתי. שמחתי לראות שסיפור חיי מעניין אותך.

מילון

הגדולה לישראל מברית המועצות לשעבר
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון (ברית המועצות כבר לא התקיימה אז, אך חלק מהמדינות שהיו כלולות בה נותרו מאוגדות בארגון בשם חבר המדינות העצמאיות). ויקיפדיה

"דדייקה"
זה אומר סבתא בקווקזית

ציטוטים

”"הייתי מורה למתמטיקה בגיל מאוד צעיר בגלל שהייתי צריכה לפרנס את משפחתי"“

הקשר הרב דורי