מאגר סיפורי מורשת

סבתא נוקי נוימן נולדה בשנת 1947 בבית חולים עפולה.

היא גדלה עד גיל שבע בקיבוץ גבת ובשנת 1954 עברה לקיבוץ יפעת (בעקבות הפילוג).

סבתא זוכרת ילדותה נפלאה בקיבוץ. היא אהבה מאוד את הלינה המשותפת, וזוכרת את ארבע השעות המפורסמות, בין ארבע לשמונה כשעות מאוד משמעותיות יחד עם הוריה. סבתא גדלה במשפחה יקית (ממוצא גרמני), משפחה מאוד חמה ואוהבת.

השעות האלה היו שעות של משחקים יחד: שחמט, שבץ נא, דמקה, דוק, סיפורים כמו "יפתח המלוכלך", "יהושוע הפרוע" וכו'.  בילדותה זוכרת סבתא הרבה צחוקים ואהבה גדולה. היא אהבה טיולים בטבע ונסיעה באוטובוס לים בחיפה יחד עם הוריה.

חשוב לסבתא להדגיש בעיקר בימים האלה, שכול השעות שהייתה יחד עם הוריה, היו שעות של בילוי יחד, ללא טלפונים וללא מסכים, אל זמן יחד אחד עם השני.

כך סיימה סבתא כיתה י"ב בבית ספר האזורי ביפעת שהיה אז קטן ואינטימי, ובשנת 1965 התגייסה סבתא לצבא. היא עשתה קורס מכיו"ת, ואחר כך קורס קצינות והשתחררה חודש לפני מלחמת ששת הימים.

הסיפור של סבתא נוקי והטירוניות בצבא

סבתא שלחה לקורס מכיו"ת בניגוד לרצונה, היא בקשה בצבא להיות מורה, אך הצבא התעקש שתהיה מכי"ת וכך היה.

סבתא התחילה לפקד על  טירוניות בצבא. והייתה אחראית על כל סדר יומן של הטירוניות. היא עשתה יחד איתן את כל הפעילויות הנדרשות.

סבתא השתדלה לעשות יחד עם הטירוניות את הפעילויות שפחות היו אהובות עליהן, כמו  ריצת בוקר, איסוף עצים למדורה, ועוד,  כדי להקל עליהן את הקליטה בטירונות. היא יצאה בסדרה ראשונה מחוץ לבסיס בפלמחים, וזכור לה שהיתה כמו אמא לשלושים בנות מתבגרות, היתה לה התמודדות עם חששות, פחדים, הרגלים חדשים וכו'.

סבתא חזרה לקיבוץ יפעת לשנה ובשנת 1969, החליטה לעזוב את הקיבוץ, מתוך רצון לנסות חיים אחרים, בעצמאות מוחלטת. מהרגע שסבתא עזבה את הקיבוץ, היא עבדה ולמדה לימודי מחול על כל סוגיו, ולמרות העבודה הקשה, במשך שבעה ימים בשבוע, מהבוקר עד הערב היא הרגישה הנאה מעצמאות מוחלטת.

בשנת 1971 סבתא הכירה את את סבא ויחד הם החליטו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בקיבוץ, ולכן הם חזרו ליפעת.

בשנת 1977 סבתא המשיכה בלימודי תנועה, מוזיקה ושילוב אומנויות על כל סוגיו. במשך שלושים וחמש שנה עבדה סבתא כמורה לתנועה ומוזיקה, בישובים רבים בעמק יזרעאל. היא סיימה את עבודתה בזמן הקורונה ומאז יצאה לפנסיה. סבתא מספרת שהיא נהנתה מאוד מהמסלול שעשתה במשך חייה, והיא מאושרת מהבחירות שלה לאורך הדרך.

הזווית האישית

אייל: היה לי כיף להכיר את הילדות של סבתא, ללמוד על אירועים בחייה, על תחביביה ומשפחתה.