מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים גניה, היא עלתה לארץ מרוסיה, מהעיר סנט פטרבורג, יחד עם אמא שלי, סבא שלי וסבא רבא שלי. זה היה בשנת 1997 בחודש ספטמבר. סבתא הייתה בת 43.

המשפחה שלי עלתה לישראל בעקבות בני משפחה שעלו קודם לכן לארץ ישראל. לסבתא שלי יש בן דוד, שנפל במלחמת ששת הימים, והם רצו לבוא לארץ מתוך ציונות, כדי לחיות ללא חשש כמו יהודים וגם כדי להתאחד עם שאר המשפחה.

ההתחלה בארץ הייתה קשה. אחרי חודשיים סבא שלי לאוניד (אני נקראתי על שמו) נפטר. בלעדיו היה להם מאוד קשה, כל התוכניות שתוכננו השתנו, וכך סבתא שלי נאלצה להתמודד עם קשיים רבים, כאשר אחד מהם היה בעצם ללמוד את השפה ולהשתלב בחברה.

סבתא בצעירותה

לבסוף סבתא הצליחה להתגבר על האתגרים השונים, אך הדרך הייתה ארוכה וקשה. גם ההתמודדות עם הסביבה הקרובה והרחוקה הייתה לא פשוטה, וכמובן בנושא הפרנסה השתנו התוכניות: לסבתא יש תואר שני בטכנולוגיה, אך היא נאלצה לעבוד עם תינוקות ובהמשך עם קשישים, אתם היא עובדת עד היום בעצם.

הזוית האישית

לינוי הנכדה: נהניתי מאוד לעבוד עם סבתא. למדתי הרבה דברים שלא ידעתי והיה מאוד מיוחד.