מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאלה מזרחי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי דניאל, יחד אנו מעלים סיפור מחיי אל מאגר המורשת.

נולדתי למשפחה זוג הורים מתוקים וארבעה ילדים, כאשר אני היא הקטנה ביותר מבין אחיי. גדלנו בתל אביב של שנות ה 60-70, חייתי בתקופה שהיו מצלמים בתל אביב את הסרטים האהובים בתרבות הישראלית ויש סרט אחד שאפילו רואים בו אותי ואת אחיותיי משתתפות – זה היה בסרט הרשל'ה.

זכרונות מטיולים משפחתיים

מדי שבת המשפחה הייתה יוצאת לבלות בחוף פלמחים עם חברים טובים או לטבריה ואילת. כאשר היו מחליטים ההורים לנסוע, ביום שבת קמים כל בני הבית ב-4 לפנות בוקר ויוצאים לנסיעה המדהימה המשותפת. בטבריה במיוחד היה מדהים. אני זוכרת בתור ילדה קטנה שהייתי אוהבת לרוץ במדרון ההר שיורד משיכון ד' לשיכון ג', זאת הייתה חוויה מיוחדת כי זה שונה מתל אביב שהכרתי בחיי היומיום. יום אחד הוריי השכירו בונגלו על שפת הכינרת. ב-7 בבוקר הייתי קמה ומסתכלת על הכנרת כשהמים מנצנצים מהשמש – אין יותר טוב מאשר להיכנס למים הצלולים. לדודה באילת המשפחה הייתה נוסעת לבקר מדי פעם ומבלה כמה ימים ביחד. הבריזה המיוחדת של אילת והנוף המדהים נחקק בזכרוני.

סבתא בגן הילדים 

ילדותי ונעוריי

בילדותי בתל אביב למדתי לרקוד בלט, פסנתר, אנגלית וגם ריקודי בטן. הייתי בתנועת הצופים, הייתי הולכת להרקדה במועדון הצופים וכן למחנה קיץ אי שם בצפון בתוך אוהלים קטנים. כאשר כולם ישנים עדיין והכל שקט כל כך היה אפשר לנשום את הכינרת. המדריכות המסורות היו מעירות אותנו והיינו יוצאים למסלול מרתק למחנה.

בכיתה י"א למדתי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל בחולון. החוויות המדהימות משם גם הן השאירו בזיכרוני אושר. אם אני נכנסת אל מנהרת הזמן וחוזרת למקווה ישראל, זכור לי שבבית הספר בסוף יום של לימודים הייתה התארגנות לריקודי עם ביקב! היקב היה בסגנון עתיק והריקודים זו חוויה שלא חזרה על עצמה, מדהים!

עוד חוויה שנחקקה בזיכרוני: יום חורף, רוחות סוערות וגשם סוער במיוחד במקווה ישראל. יצאתי לעבודה במדי כותנה כחולים (הם היו בגדי עבודה מיועדים למטרה זו) ונעלי פלדיום. בתוך מתחם בית הספר יש שטח חקלאי לחממות. חברה טובה וסימפטית במיוחד שנוהגת על טרקטור מקפיצה אותי לשם כשתלתליה הארוכים מתעופפים. היו אלו רגעים מתוקים.

בזמן הצבא הכרתי את מאיר, אב ילדיי, ובאותו זמן כבר התחתנתי, כי בגיל 18 וחצי הייתי בהריון עם בתי הראשונה. לאחר מכן ילדתי עוד שבעה ילדים, סך הכל שמונה ילדים: שש בנות ושני בנים. יש לנו שבעה נכדים. בכל פורים, חנוכה וימי הולדת כל המשפחה נפגשת ואנו חוגגים ביחד.

הזוית האישית

דניאל הנכד המתעד: שמחתי להכיר את הסיפור של סבתא שלי ואני מבין ממנו שהיא מאוד נהנתה בילדותה. במשפחה אנחנו גם נוסעים לטבריה ולאילת, וגם לי יש דודה באילת, היא אחות של סבתא וכיף לי לבקר אותה, אז גם אני נהנה כמו סבתא דניאלה מחיי המשפחה. סבתא דניאלה מאוד אוהבת לפנק אותנו, היא מביאה לנו כסף, משחקת איתנו בפארקים, קונה לנו דברים טעימים ושומרת עלינו. סבתא דניאלה שמרה עלי כשהייתי תינוק עד גיל 8 חודשים כשאימא חזרה לעבודה, ועד עכשיו היא משגיחה עלינו ואוהבת אותנו.