מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי דינה אביגיל לביאד ואני סבתא של דבורה לאה. אני רוצה לשתף אתכם בתמצית מכל החיים שעברו עלי.

נולדתי בעיר נתניה בשנת 1958 להוריי מיסה ואשר לגזיאל. אתחיל בילדותי-

הילדות של סבתא דינה אביגיל

בילדותי גדלתי בשכונה נחמדה, תמיד אחרי הלימודים היינו משחקים כל הילדים בחוץ ביחד. זה היה נוהג קבוע וכיפי.  בעיקר שיחקנו במשחקים שפחות משחקים כיום. כמו: קלאס, חבל, גומי, מחבואים ותופסת. כיום המשחקים הם הרבה יותר משוכללים מפעם. לא היה לנו אוטו וגם לא טלוויזיה, אז לרוב שיחקנו במשחקי חברה ברחוב עם כל ילדי השכונה.

סבתא בילדותה

הייתי  הקטנה מבין ששת הילדים במשפחתי. אמי תפרה לנו את הבגדים שלנו. היא הייתה תופרת מקצועית במיוחד, ואני זוכרת, שהיו לנו בגדים מאוד יפים ומיוחדים. את אבי לא זכיתי להכיר כמעט, אבי נפטר כשהייתי בת 11 חודשים בערך. לא היינו עשירים וגם לא עניים. אמי היא זאת שפרנסה את המשפחה.

מנהגים מיוחדים שזכורים לי מילדות, שבפורים היו לנו ממתקים מיוחדים: קראנו להם, זבלה ומקוז', וכל מיני מאפים עם דבש שאמי נהגה להכין. בחג השבועות היה לנו סוג של תבשיל מיוחד של בצק ובשר.

משפחתי

הוריי מיסה ואשר היו הורים מדהימים. אבי נפטר כמה שנים בודדות אחרי שהוריי זכו לעלות לארץ מלוב עם ילדיהם. אבי נפטר כתוצאה ממחלה, הוא נפטר בגיל צעיר. ולצערי, אני לא זכיתי להכיר אותו. אבל סיפרו לי שהוא אהב מאוד ללמוד תורה. אמי נפטרה כשהייתה בגיל 73.

התפרנסנו מהחנות שלנו. הייתה לנו חנות שמכרנו בה ירקות ודגים. אני ואחיותיי עזרנו לאמי. מכרנו את המצרכים שאמי הייתה מביאה בכל בוקר לחנות. אמי עבדה ומכרה בחנות במשך רוב היום, ואחותי רבקה עזרה לה למכור. ככה התפרנסנו בעצם.

לימודיי

למדתי בבית ספר יסודי ותיכון בר אילן. הייתי ספורטאית טובה, אהבתי מאוד את המקצוע והשקעתי בו את כל מאמציי.

אם הייתי יכולה לבחור היום מקצוע אחר? הייתי רוצה ללמוד ולעסוק בתחום האופנה ובתיירות (מדריכת טיולים – תמיד התחברתי לזה, אבל זה לא התגשם).

נישואיי והקמת המשפחה

את בעלי הכרתי בבית הספר. בתחילה היינו ידידים. אחר כך הבנו שאנחנו מתאימים, והתחתנו. לבעלי קוראים אהרון שיח'. הוא בעל עם לב טוב ויהודי אמיתי. גרנו בנתניה (שם נולדתי). לאחר מכן עברנו לגור במושב ינוב באזור השרון, שם פתחנו עסק בתחום החקלאות.

ברוך השם יש לי חמישה ילדים. כמעט כולם כבר נשואים, למעט בת אחת שאיננה נשואה. יש לי ברוך השם גם הרבה נכדים. בתי, שעדיין לא נשואה, מצאה את חייה באיטליה, והיא מאוד נהנית שם. אני אוהבת  את ילדיי ונכדיי, ועושה כל המאמצים בשבילם ובעבורם.

הלידה הראשונה שלי הייתה לידת תאומים, בן ובת לבקנים (הבן הוא אבא של דבורה לאה). אחריהם נולד בן, ואז יש לנו עוד שתי בנות מקסימות. בתי הבכורה גרה קרוב אלי בנתניה. בני השני, אבא של דבורה לאה, הוא חב"דניק שגר בחדרה. בן נוסף שלי גר באפרת ונהנה מהחיים. בת אחרת גרה לידינו, במושב ינוב. הבת האחרונה אורה, כאמור גרה באיטליה.

לסיום, הייתה לי ילדות יפה ושמחה במיוחד. אני מודה לא-ל על מה שהיה ועל מה שלא היה. תודה על הכל! ובאמת – מה שה' מביא זה באמת מה שצריך. בנערותי הייתי הרבה במטבח, כי הייתי הבת היחידה שנשארה בבית. כולם כבר התחתנו. אמי בישלה ואני עבדתי. וגם היום אני מאוד אוהבת להיות במטבח ותודה לא-ל אני רואה ברכה במעשי ידיי.

הזוית האישית

הנכדה דבורה לאה. תודה לך סבתא יקרה, מאחלת לך הרבה בריאות , שמחה ונחת מכולם.