מאגר סיפורי מורשת

מיקה מראיינת את סבתא דורית דישון על המשחקים שהייתה משחקת כשהייתה קטנה.

בהשתתפות האחים של סבתא: יעל כץ, שאול גלאון ואסתי פלד.

בחרתי לראיין את סבתא על משחקי החוץ שהייתה משחקת כילדה ונערה צעירה. תפסתי אותה לשיחה במפגש משפחתי בו השתתפו גם האחיות והאח שלה, וגם הם תרמו מזכרונם.

את משחקי החוץ, סבתא שלי היתה משחקת, לרוב, מחוץ לבית הילדים שלה, בגלל שהיה שם הרבה דשא וכל הילדים היו ביחד. היא היתה עושה כמה תחרויות עם הילדים האחרים, כמו קפיצה מהגג של המקלט. הילדים בקיבוץ גם אהבו לקפוץ ממחסן התבואות לתוך הדורה, שהיתה מאוחסנת בו.

בדרך כלל אחרי הלימודים, ולפני שהלכו להורים, בהקמה, סבתא היתה משחקת, בין השאר, הקפות, חצי מחניים או שתי להבות.

סבתא שלי והאחים שלה היו עושים המון תחרויות ביניהם, כשהיו משחקים ביחד, כמו עמודו, דג מלוח, כדורעף ולפעמים אפילו מטקות.

אצל ההורים שלה, סבתא היתה משחקת חמש אבנים, בניה בקוביות, שבץ נא, צוללות, ארץ עיר ושבע אבנים. במשחק שבע אבנים בנו מגדל משבע אבנים שאספו מהסביבה והיה צריך לגלגל כדור ולנסות לפגוע במגדל ולהפיל אותו.

סבתא גרה כילדה בקיבוץ עין המפרץ. לקיבוץ היה שדה שנקרא "80 דונם", בגלל שזה היה גודל השטח שלו. לפני מאות שנים היה בשטח הזה מחנה רומי. אחרי שהשדה היה נחרש, חברי הקיבוץ היו מטיילים בין התלמים, ומחפשים עתיקות, בעיקר מטבעות. זה היה אחד מעיסוקי הפנאי שסבתא מספרת שהם היו עושים יחד.

גם אמא שלי, שגדלה בעין המפרץ, זוכרת שהיא והאחים שלה היו הולכים עם ההורים ( הסבים שלי) לחפש מטבעות ב"80 דונם".

 קיבוץ עין המפרץ בו עברה ילדותה של סבתי ובו נולדה אימא שלי (ויקיפדיה)

הזוית האישית

מיקה פלג: בסך הכל היה מעניין ללמוד על העבר של סבתא שלי ואחיה, וללמוד מהם משחקים חדשים. אני מנחשת שהיו להם משחקים שונים ממה שיש  לנו היום.