מאגר סיפורי מורשת

שמי דבורה בראון, נולדתי בתל-אביב בבית החולים "הדסה". כשנולדתי לא היו בתי חולים בכפר סבא. לאימא שלי קראו סופיה ולאבא שלי קראו חיים. נולדתי בשנת 1947.

זיכרון הילדות הראשון שלי הוא השלג שירד ברחבי הארץ בשנת 1950 זהו זיכרון מאוד ייחודי כי מאז ועד היום זה לא קרה שוב. גרתי בכפר סבא ובבית שלי היה חדר אחד. ששימש גם סלון וגם חדר שינה, מטבחון קטן ושירותים. כשנולדתי כפר סבא הייתה עדיין מושבה וכולם הכירו את כולם וזו הייתה חוויה מאוד טובה לגדול במקום קטן בו כולם מכירים את כולם. למדתי בבית ספר היסודי "אוסישקין" מכיתה א'-ח' ומכיתה ט'-י"ב' למדתי בתיכון עמי אסף בבית ברל הסמוך לכפר סבא.

היה לי חבר ילדות בשם עמנואל גרוס ותמיד בשכונה היינו משחקים יחד. מטפסים על עצים, משחקים כדורגל ועוד משחקי ילדות. היינו מבלים בערב עד מאוחר עד שהיו קוראים לנו דרך המרפסות והיינו חוזרים הביתה.

אבא שלי היה מחלק חלב, צלם ומפסל בעץ ואימא שלי המשיכה את התפקיד של אבא שלי וגם היא הייתה מחלקת חלב. אחרי שאבא שלי נפטר שהייתי בת שלוש. אימא שלי הייתה בלונדינית עם עיניים כחולות ואת אבא שלי אני לא כל כך זוכרת בגלל שהוא נפטר כשהייתי מאוד צעירה.

החוויות שהיו לי מהמשפחה הם  שבחופשות, שאימא שלי הייתה בעבודה, היא שלחה אותי לדודה שלי שהייתה גרה בחדרה שם הייתי מבלה את הזמן עד לסיום החופשה. את סבא וסבתא שלי לא הכרתי כי הם נספו בשואה, אז אין לי זיכרונות מהם.

הכרתי את בן – זוגי בשנת 1970, במסגרת חברתית בכפר סבא. חבר ילדות שלי רצה להכיר לי אותו תחילה לא רציתי ולאחר מכן שהסכמתי השאר היסטוריה. רצינו לקנות דירה ביחד מפני שהתביישנו לדבר על נישואים דיברנו על רכישת דירה משותפת וכדי לקנות דירה היינו חייבים לחתום ברבנות על נישואים. בשנת 1972 התחתנו. הנישואים נערכו באולם שמחות בהוד – השרון עם להקת נגנים שהנעימה לנו את הזמן והרקידו אותנו ואת האורחים שלנו בחתונה. לאחר החתונה נסענו לאילת לירח דבש לבית – מלון שהיה חדש באותה שנה. אני זוכרת את הצבעים המיוחדים של המלון שהיה בגוונים של סגול.

גרנו בכפר סבא בשיכון לזוגות צעירים ברחוב שהיה מלא זוגות צעירים. הפכתי לראשונה לאימא בגיל 25. מאחר והייתי בת – יחידה החלום שלי היה הרבה ילדים והגשמתי אותו, מפני שכיום יש לי ארבעה ילדים וזה הרבה מבחינתי. היה לי חשוב להעביר לילדים שלי ערכים של אהבה אחד לשני ולזולת, כיבוד הורים, וכיבוד לזולת, הבנה את- האחר, וערך המשפחתיות (עד היום הזה).

במסגרת שירותי הצבאי שרתי בחיל הים בתחום התקשורת רוב השירות הצבאי עבדתי במשמרות. בתקופת הצבא גרתי בכפר סבא ושרתי בחיפה זה היה יחסית רחוק מהבית. לאחר מכן עברתי לתפקיד אחר והייתי  משקית חן (חיל – נשים) בחיל הים.

סבתא, בעת השירות בצבא

אחרי הצבא למדתי בסמינר הוראה וכיום יש לי תעודת הוראה. למרות אהבתי לתחום בסופו של דבר התגייסתי למשטרה ושם עבדתי עד לגיל פרישה.

הזוית האישית

שירה: היה לי מאוד כיף להיות עם סבתא שלי בראיון וללמוד עליה יותר. שמחתי לבלות עם סבתא שלי עוד זמן איכות.