מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא אתי נצר – בת לניצולי שואה

סבתא אתי ואייל בבית הספר
לאחר מלחמת העולם ה-2, אני עם אבי ואמי, 1950 בביאליסטוק
החיים בצל השואה ומכתב מיוחד

שמי אתי נצר. נולדתי בעיר ביאליסטוק בפולין בתאריך ה-4 בינואר 1948. אני קרויה על שם סבתא שלי אסתר, אימא של אבא שלי, ישראל. ההורים שלי נולדו בפולין. לאימא שלי קראו אלקה ולאבא שלי קראו ישראל, ההורים שלי הם ניצולי שואה. אבא ישראל היה בגטו ביאליסטוק והיה מאחרוני מרד הגיטו. אימא שלי שרדה חמישה מחנות עד שניצלה. הם עברו את השואה באופן קשה. אבא שלי ברח מהגטו והגיע למשפחה פולנית בשם דנילוק, שם הסתתר במרתף שבבית במשך שנתיים עם עוד שלושה יהודים עד שנגמרה המלחמה. בעבור כך, המשפחה הזאת קיבלה אות חסידי אומות עולם, על כך שמרה עליהם שנים רבות.

ילדותי

עלינו לארץ בשנת 1950. התגוררנו במושב מרחביה אצל משפחה של אבא שלי, כעבור זמן עברנו להתגורר ביפו, שם נולדה אחותי בשם טובה. משם עברנו לקריית ביאליסטוק, ביהוד שבישראל. העיירה הוקמה על ידי יוצאי ביאליסטוק שפולין. שם עברה עליי ילדותי, היו לי הרבה חברים. היינו כולנו כמשפחה אחת, מכיוון שכולנו היינו דור שני לשואה, הקשר בינינו היה חזק ומשפחתי. הייתי בגן שזכור לי לטוב.

למדתי בבית ספר יסודי בשם "רמז" ביהוד. אני זוכרת שאהבתי ללמוד והייתי ממושמעת וחרוצה. הייתי חברותית אבל גם רגישה. אבא קנה לי כל הזמן ספרים ואלו היו גם מתנות יום הולדת שלי, כי מאוד אהבתי לקראו ספרים.

תקופת הבגרות

הייתי חניכת השומר הצעיר ביהוד, מאוד אהבתי להיות בקן. התחביבים שלי היו רכיבת אופניים שקבלתי מתנה לבת המצווה, גידלתי בעלי חיים כמו תרנגולות וכלבה חמודה שקראו לה סיסי. אהבתי לראות סרטים, והלכתי עם אימא שלי להצגות שהיו ביידיש. להורים שלי היה אטליז בשר, ואהבתי להיות בחנות ולראות את אבא שלי בעבודת הקצבות. בנוסף גם הייתי מבלה הרבה עם חברות.

המכתב

חפץ מיוחד היקר ללבי הוא מכתב שסבא ישראל ז"ל כתב בשנת 1950 לבת דודה שרה במושב מרחביה כדי לסדר את עניין העלייה לארץ ישראל.

תמלול המכתב: "מכתבך קיבלתי, ואני שמח מאוד, קראתי אותו בחשק רב. באמת חפצתי כבר לנסוע לישראל, ולהיות יחד אתכם. אני מבקש ממך לשלוח לנו שתי דרישות בכדי שנוכל לעלות בזמן הכי קרוב. אני מקווה שאת הדרישות תוכלי לקבל מהר, יען כי אח"כ עובדים בצבא ההגנה. בבקה לשלוח דרישה למעני. למען אשתי ובתי הקטנה. תקוותנו, יחד לנסוע לארץ ישראל ולהתראות עמכם, כתבו לי מחיי ארץ ישראל, רוצים אנו מאוד להיפגש עמכם וזה תלוי ברצונכם הטוב. שלום וברכה לך ולמשפחתך. ממני ישראל בראומסון. דרישת שלום ממשפחתי לבני משפחתך ולקרוביי בביאליסטוק. 4.1."

המכתב מאבי אל בת דודתו 

תמונה 1

הזוית האישית

אייל הנכד המתעד: החוויה שלי מהמפגשים הייתה טובה, היו מפגשים כיפים והיה מעניין ללמוד על החיים של סבתא שלי .

סבתא אתי: החוויה שלי הייתה מעולה, היה לי כיף לעבוד עם הנכד שלי.

מילון

פוגרום
ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס - ביחיד: פוגרום, או פרעות, הן פעולות אלימות קבוצתיות נגד מיעוט אתני או דתי, מובלת בידי ההמון הזועם (ולעתים אף בעידוד המשטר השולט), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם. (ויקיפדיה)

דרישות
אחד האופנים בהם יכלו יהודים לעלות לישראל בתקופת המנדט הבריטי. משפחה היושבת בארץ הייתה מגישה "דירשה" עבור איחוד משפחות והומצאו משמכים לשם כך.

הנצחה
הנצחה היא פעולה שמטרתה לשמר את זכרם של אירוע, אישיות או קבוצת אנשים. ישנן דרכים רבות ומגוונות להנציח, אך המכנה המשותף הוא שפעולת ההנצחה מתבצעת על ידי תווך שנתפש כנצחי. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כבת הדור השני לשואה, מצווה עלינו להנציח את ספורי הדור הראשון, שהוא דור הולך ונעלם“

הקשר הרב דורי