מאגר סיפורי מורשת

שמי אתי גבאי אני סבתא של עומר.

נולדתי בחיפה, גרנו בטירת הכרמל, הבית שלנו היה על מידרונות ההר. המטבח והשירותים היו מחוץ לבית והמטבח שימש לשתי משפחות מהשכונה.

יש לי זכרונות מאוד טובים מהילדות שלי, כל הילדים בשכונה היו נאספים אחה"צ והיינו יוצאים לטייל בשבילים של הר הכרמל, משחקים תופסת, 5 אבנים שהכנו מגוגואים (הגרעין של המשמש) ,שיחקנו בגומי וקלאס עד שהאמהות היו קוראות לנו לחזור בערך בשעות הערב.

בגיל שש עברתי לגור בבת ים ולמדתי בבית ספר א.ד גורדון שקיים עד היום בבת ים.

היינו מקבלים בבית ספר לארוחת בוקר חלב בבקבוק זכוכית ואת האוכל הבאנו מהבית. בצהריים אכלנו אוכל חם בחדר אוכל מאחר ולימדו בבית ספר את המקצוע תזונה, היינו מבשלים עם טבח ואוכלים את האוכל שבישלנו.

בצבא שירתי ביחידת הצנחנים בתפקיד מקפלת מצנחים שם הכרתי את בעלי, שבי שהיה מדריך צניחה, לקראת סיום השירות הצבאי שלי פרצה מלחמת יום כיפור (בשנת 1972). בתקופה זו הייתי בחופשה בבית וכל הזמן היו אזעקות, הקפיצו אותנו בחזרה לבסיס ונסעתי בטרמפים לבסיס תל נוף מאחר ולא הייתה תחבורה ציבורית.

הוריי

ארץ מקור של הוריי היא בולגריה, היו להורים שלי חיים יפים בבולגריה. מלך בולגריה אהב את היהודים ודאג להם. במלחמת העולם השנייה לפני שהגרמנים נכנסו לבולגריה המלך דאג שהיהודים יצאו מסופיה (עיר הבירה) לכפרים רחוקים, כדי שלא ימצאו אותם וכך הם ניצלו. לאחר מכן ההורים שלי עלו על אוניות לארץ ישראל. הוריי עלו לישראל בשנת 1947 והיגיעו אל טירת הכרמל.

גרנו בטירת הכרמל במשך 12 שנה החיים היו טובים ויפים ומשם עברנו לעיר בת-ים ובהמשך לעיר חולון עד היום הזה.

הזוית האישית

סבתא אתי: פרוייקט יפה, מעשיר ומחבר בין הדור שהקים את המדינה והדור הצעיר. היה יפה לשמוע את הסיפורים ולראות הקשר בין הילדים לסבים ולסבתות. נהניתי לראות את ההתעניינות של עומר בצורת החיים בה גדלתי ואת הבעות הפנים שלו לסיפורים. אני מאחלת לעומר שימשיך להיות סקרן ולשאול שאלות, שתמיד ישאף להגיע רחוק ולהתמיד במטרותיו ולהגשים את חלומותיו.

עומר: היה לי כיף בפרוייקט. היה כיף לבלות עם סבתא לבד ולשמוע ממנה איך היא גדלה. מהסיפורים הבנתי שהחיים שלנו היום הם "תותים". אני מאחל לסבתא שלי קודם כל שתהיה בריאה, שתמשיך לבלות איתי ולספר לי על החיים שלה. שתמשיך לבשל לי את האוכל הטעים שלה.