מאגר סיפורי מורשת

שמי לירי רוזנצוייג, בסיפור מורשת הזה, אני אספר על סבתא שלי, אסתר שנולדה בארץ. תגלו עליה הרבה דברים מעניינם, היא גידלה שישה ילדים עד היום.

סבא רבא אברהם נולד בשנת 1925. סבתא רבתא התחתנה עם סבא, כשהיא בגיל 14 וסבא ביום חתונתו עם סבתא היה בגיל 24. לסבא היו 11 אחים ואחיות, לסבתא היו 6 אחיות ואחים.

להם לא היה קשה, כי סבא רבא שלי היה ימאי הוא היה נוסע לנסיעות ארוכות של חודשיים ואז היה חוזר מההפלגות הביתה. הוא היה מקבל משכורת טובה מאוד ותמיד הוא היה מביא לסבתא שלי ולמשפחתה מתנות ודברים יפים ולא היה חסר דבר. סבתא רבתא הייתה עקרת בית, היא לא עבדה. היא גידלה את הילדים וטיפלה בהם, תמיד הייתה לצידם ובשעות צרה לא עזבה אותם עד שגדלו.

סבתא שלי נולדה בישראל ונשארה כאן עד היום בבית שאן. את סבא שלי, סבא גרשון ז"ל, לא זכיתי להכיר.

זו סבתי בצעירותה

סבתא אסתר מספרת:

"כשאני הייתי בגיל 18 אמי ואחותי גרו בבית שאן, אני הייתי באה לבקר אותן שם. באחד הביקורים, יצאנו בקבוצות עם חברים והכרתי שם את גרשון. הוא היה איתי בקבוצה, כך הכרתי אותו וחבבתי אותו מאוד.

לאחר שנה של חברות התחתנו. הייתי בגיל 19. לאחר שנה נוספת אבא שלך נולד. לאחר עוד שלוש שנים נולד כפיר, לאחר עוד שנתיים נולד אבי, אחר ארבעה שנים נולד רועי, לאחר שלוש שנים נולדה דבורה, לאחר ארבע שנים נולד זיו.

הזוית האישית

לירי: היה ממש כיף לעבוד עם סבתא שלי בבית הספר וללמוד עליה יותר. שוחחנו צחקנו ודיברנו הרבה.

סבתא אסתר: נהנתי מאוד לספר ללירי על הילדות שלי ועל סבא שלה קצת, היה לי העונג להיות חלק מהפרויקט הזה.