מאגר סיפורי מורשת

שמי נעה אמינוב, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתי. מאז קום המדינה, משרד החינוך שם לעצמו מטרה לעזור לתלמידים לגיבוש הזהות היהודית-ישראלית המודרנית. אחד מהדרכים הייתה עבודת השורשים, שבשנים האחרונות קיבלה תפנית ונהפכה לתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אנו חוקרים את שורשי הסבים והסבתות ומתעדים את סיפורם במאגר המורשת של התכנית.

בעבודת תיעוד זו אני מספרת את הסיפור של סבתי, אסיה סוקנר, או בשמה היהודי – חסיה דבורה. השם חסיה הוא על שם סבתא שלה מצד אבא, והשם דבורה הוא על שם אחות של סבתא מצד אימא. סבתא נולדה בשנת 1949, כמה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. מקום לידתה הוא בקטובסק שבמולדובה. המקום בו היא גדלה הוא קישניב שבמולדובה.

שמם של הוריה הם ניסן פרקופץ ופאניה חיטריק, שמה של אחותה הוא צילה פרקופץ. לאמה היה עינים חומות ושיער שחור, ולאביה עינים כחולות אפורות ושיער לבן אפור. סבתי גדלה בבית קרקע שבו שלושה חדרים גדולים וחדר אוכל. היא גרה בשכונה יחסית יהודית, אבל לעומת זאת בשכונה היה רק בית כנסת אחד שנמצא בתוך בית ספר נטוש וישן, וכתוצאה מכך כל מי שהיה מעוניין להתפלל היה עושה זאת בביתו. משפחתה דאגה לאכול אוכל כשר והלכו לשוחט שישחט להם שחיטה כשרה.

תחביביה היו ריקוד ושירה, היא עסקה בכך בבית הספר. בזמנה החופשי היא שיחקה עם חבריה במחבואים, קלאס ובתופסת בגינה ליד ביתה. סבתי למדה בטכניכום בתור מהנדסת והמשיכה לעבוד בטכניכום כמהנדסת.

סבתא התחתנה בגיל 22 בקטובסק בשנת 1972 עם אלכסנדר סוקנר. לאחר שנה וחצי ב- 1973 ילדה את אמי, מאיה חימולכה סוקנר. סבתי ואמי עלו ביחד לארץ בתאריך 11.1.1992. הן הגיעו לנתניה וגרו תקופה מסוימת אצל חברים, לאחר מכן הן סכרו חדר בקריית נורדאו ואז חזרו לנתניה.  סבתי מספרת שהיה מאוד מאוד קשה בארץ כי לא היה הרבה כסף והיה קושי עם לימודי העברית, ושהיה להן מאוד לחוץ כי הן היו לבד. אמי הייתה היחידה שיכלה לעבוד והיא מימנה את סבתי ואת עצמה. בנוסף לכך, הייתה הרבה גזענות בארץ, לתחושתה של סבתא.

הזוית האישית

סבתא אסיה: היה לי נחמד מאוד לספר לנכדתי על חיי. אני שמחה שהשתתפנו בתכנית.

נעה הנכדה המתעדת: היה מעניין ללמוד דברים על סבתי ולתעד את סיפורה במאגר המורשת של התכנית.