מאגר סיפורי מורשת

שמי דויד שופר, השתתפתי השנה בתוכנית הקשר הרב דורי שהתקיימה בבית ספרי. בחרתי לתעד את סיפורה של סבתא שלי אלה פריידין. סבתא נולדה בשנת 1940 ובשנת 1999 עלתה לישראל.

סבתא אלה נולדה לבית משפחת גרישמן, בשנת 1940. היא נולדה בעיר דנפרופטורבסק שבאוקראינה. דניפרו היא העיר הרביעית בגודלה באוקראינה בירת מחוז דניפרופטרובסק. בעיר הייתה קהילה יהודית פעילה עם בתי כנסת ומוסדות חינוך. תקופת השואה סבלה קהילה יהודית שם מאוד: "בשנת 1939 היו בעיר 85,529 יהודים. רוב יהודי העיר הספיקו להימלט לסיביר. לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים ב-26 באוגוסט 1941 התחילו רדיפות היהודים, בתחילתם כל יהודי העיר רוכזו בגטו. ב-2 באוקטובר אותה שנה היהודים אולצו לשלם קנס בגובה 3 מיליון מרק. לאחר מכן התחילו רציחות המוניות, ב-13 באוקטובר אותה שנה עשרת אלפים עד שנים-עשר אלף יהודים נורו בגבעה ליד המכון לתחבורה. בין דצמבר 1941 לינואר 1942 כחמשת אלפים איש שנותרו בגטו, נרצחו.(ויקיפדיה)

סבתא שלי אלה, נולדה שנה אחרי תחילת המלחמה, היא הייתה עם ההורים שלה והם ברחו מאימת הגרמנים. היא נולדה באוקראינה ומיום הולדתה הייתה המשפחה במנוסה ובבריחה, כדי שהגרמנים לא יתפסו אותם.

סבתא סיפרה לי שהיו לה חלומות ילדות כמו לכל הילדים בגילה, גם היא רצתה לשחק בגן עם הילדים ולא  לבלות את הימים בבריחה ומנוסה מהגרמנים, סבתא סיפרה לי שהחלום היה שהסיוט הזה יגמר והמלחמה הנראית הזאת תסתיים.

סבתי ניצלה וזכתה להתחתן ולהקים משפחה משלה והחלום הישן שלה לעלות לארץ ישראל התגשם ובשנת 1999 היא עלתה לישראל.

הזוית האישית

דויד שופר: אני נהניתי מכל התהליך וגיליתי יותר על סבתא שלי ואני רוצה לאחל לה שתחיה עד גיל 120 בבריאות טובה.