מאגר סיפורי מורשת

שמי מישל, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שנערכה בבית הספר אני מתעדת את סבתי, אירנה לויטין, ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית.

הבית שגדלה בו סבתא שלי היה קוטג' (על האדמה – בית קרקע). הם היו שותלים ירקות וסבתא הייתה עוזרת לשתול את הירקות, היו אוכלים פירות יער שהיו משובחים באזור שלהם, ומשחקים עם החברים בחצר בצהרים.

המנהג המיוחד והאהוב על המשפחה היה נובי-גוד: הם היו מקשטים את העץ של נובי גוד, מכינים מאכלים אהובים, כמו פירה, סלטים וכל מיני מאכלים והיו מתאספים עם כל המשפחה, מחלקים מתנות. הם היו חוגגים את חג הפסחא, היו מקשטים ביצים, ומשחקים או גם חוגגים את חג 8 במרץ – היו מביאים פרחים או מתנות לאישה או לבת הזוג שלך במסגרת יום האישה. בנוסף, היה חג 23 בפברואר שזה היה יום הגבר – היו מביאים מתנות לגברים. זו הייתה תקופה שהיה אסור לקיים טקסים של דתות, לכן אלו היו החגים היחידים בתקופה ההיא ברוסיה.

היו מכינים פלמני או פוזים, אלו כיסוני בצק, בתוך הבצק בשר כמו פלמני, רק שפלמני מכינים בדרך אחרת ויש לזה טעם אחר, והפלמני הם קטנים. במסגרת המאכלים בחגים יש גם ויניגרט שזה סלט מסלק ועוד סלטים ייחודיים.

בילדותה סבתא שלי הייתה משחקת עם החברים בחצר במשחקי ארנבים וציידים או במשחק כדור יד.

כיצד הכירו סבא וסבתא? 

סבא אלכסנדר וסבתא אירנה למדו ביחד באוניברסיטה, סבתא ישבה וקראה ספר, וסבא התיישב לידה והתחיל לדבר ולשאול שאלות על התחביבים שלה. כך הם התחילו יותר לדעת על אחד ושני והם התחילו לטייל אחרי זמן של הכרות. הם הכירו בפקולטה לרפואה, הם למדו להיות רופאים. סבתא הייתה בת 19 וסבא היה בן 23. סבא הציע לסבתא נישואין כשהם סיימו אוניברסיטה, הם התחתנו ברוסיה ושם נולדו להם שני ילדים, בן ובת, אימא שלי (של מישל המתעדת) אולגה, ודוד שלי אלכס.

אולגה התחתנה עם ולדימיר (אלו ההורים של מישל) ונולדו להם: סופיה, אלכס ואני- כותבת הסיפור. אנחנו חוגגים נובי גוד, פסח, יום הולדת, יום העצמאות, חנוכה, פורים ובכל השאר החגים תמיד אנחנו מתאספים וחוגגים יחד כולנו.

כיום סבתא בפנסיה, היא יושבת איתי ועם האחים שלי לקראת מבחנים ומסייעת לנו.

הזוית האישית

מישל הנכדה המתעדת: אני מודה לך שאת תמיד עוזרת לי ואני אוהבת אותך. תודה ששיתפת בחייך.