מאגר סיפורי מורשת

שמי אדל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סיפורה של סבתי, אירית (אריקה) פאר לבית פריש, יחד אנו מעלות את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית.

עלייתה של סבתא לישראל

שמה של סבתי הוא אירית אריקה פאר. היא נולדה בבוקרשט בתאריך 2.1.1946. הוריה של סבתי התגוררו בבוקרשט ועלו ארצה בשנת 1960 במבצע חשאי של העלאת יהודים מרומניה. הם נסעו באמצעות רכבת למדינה שכנה, ומשם טסו במטוס של אל על לישראל. כדי שלא ידעו שהם עוזבים את הארץ, הם ארזו רק שתי מזוודות והשאירו בבית את כל הציוד והריהוט. הכל נעשה בסודיות מוחלטת.

כשהם הגיעו ארצה, נתנו למשפחתה דירה בתל אביב. בסופי שבוע סבתא הייתה באה הביתה לבית שלה בתל אביב.

ילדותה של סבתא

כשסבתא הייתה ילדה, היא זוכרת ילדות שמחה ברומניה. הייתה למשפחתה חנות קטנה לפרנסה, בה מכרו בגדים והלבשה תחתונה. היא מאוד אהבה להיות בחנות עם אמה. שמה של אימא של סבתי היה פייגה פריש, ולאביה קראו יוסף פריש. לסבתי יש אח אחד ששמו פרנץ שכיום הוא בן 80.

לסבתא שלי היו המון תחביבים כמו בלט, היא אהבה לנגן על פסנתר, לשחות, לשיר, לרקוד, היו לה מורות פרטיות בשפע, והיא הלכה לכל חוג אפשרי ונהנתה מכל רגע.

זכרונות

סבתא שלי מספרת לי שהיא זוכרת שפעם, בסוף החורף – תחילת האביב, היא הייתה לוקחת את תיק בית ספרה, ומחליקה על שכבה דקה של קרח בירידה, כאשר היא יושבת על התיק ומחזירה בגדרות. בנוסף, ארוחות החגים בבית אימא היו שמחות עם אווירה מהנה, והיא זוכרת את זה כדבר טוב שקרה לה ולמשפחתה.

סבתי שירתה בצבא והיא מספרת שזו הייתה חוויה של פעם בחיים.

חתונתם של סבא וסבתא

סבתא שלי נפגשה עם סבא שלי במסיבה אצל חברה טובה שלה. לאחר שלוש שנים של חברות עם סבא הם נישאו באולם אירועים בתל אביב. סבתא מספרת שהיה שם מאוד יפה, הם הזמינו תזמורת שניגנה במשך החתונה, אוכל בשפע, ריקודים, הם נהנו מאוד. לאחר החתונה, סבתא שלי למדה באוניברסיטה בתל אביב את תחום מדעי החיים. לאחר מכן עבדה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ועסקה במחקרים לגילוי מחלות הסרטן. היא בחרה במקצוע זה כי היא אהבה מאוד כימיה וביולוגיה והייתה טובה בזה מאוד.

השרשרת

לסבתא שלי ניתנה שרשרת זהב, שעברה במשך דורות רבים במשפחה. היא אוהבת את השרשרת הזו ומחוברת אליה, היא מזכירה לה את משפחתה. היא קיבלה את השרשרת מאימא שלה, פייגה פריש. סבתא לא מורידה את השרשרת שלה אף פעם ושומרת עליה מאוד.

סבתא כיום

הערכים העיקריים שהיא נטעה אצל הילדים שלה הם יושרה, הגינות, עזרה לאחר, אהבת הארץ וערך המשפחתיות. סבתי יצאה לפנסיה לפני כעשר שנים. סבתא שלי אוהבת את כל מאכלי העדה שלה, במיוחד מרק צח עם אטריות. מאכלי העדה שלה מחזירים אותה אחורה לילדותה, וגורמים לה לשמחה רבה.

כיום יש לסבתא שלושה ילדים ו – 11 נכדים, ועוד נין או נינה בדרך. היא שומרת על קשר עם רוב חברות הילדות שלה. הן נפגשות אחת אצל השנייה לקפה ועוגה, ומבלות יחד במסעדות ועוד. סבתי אוהבת ללכת לתיאטרון, הרצאות והיא לומדת פעמיים בשבוע בבית ספר קוגל במסגרת כיתת גמלאים. היא אוהבת גם לטייל בארץ ולהיות עם נכדיה. סבתא שלי הגשימה את כל חלומותיה, היא סיפרה לי שהחלום העיקרי שלה היה לעלות ארצה, לארץ ישראל.

הזוית האישית

אדל הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לראיין את סבתי ולמדתי עליה הרבה דברים חדשים.

סבתא אירית: היה לי כיף מאוד לבלות זמן נוסף עם נכדתי, והיה לי מהנה להיזכר ולדבר על עברי.