מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנית מימוני, נולדתי בשנת 1975 בבית חולים "מאיר" בכפר סבא. אני אם חד הורית לשני ילדים ששמם אורי שהוא הבכור וליאור שהיא הקטנה.

יש לי חמישה אחים ארבע אחיות ואח אחד. מבין ארבעת אחיותי, יש לי אחות תאומה, ועכשו על זה נדבר, להיות אחות תאומה, יש בזה משהו קסום, אבל היו תקופות בחיים שזו היתה התמודדות, כי אנחנו אחיות תאומות זהות ולפעמים בתגובות של הסביבה לא בהכרח דבר כיף. במיוחד שאת מחפשת את האינבדואל שלך שיכירו אותך וייתיחסו רק אליך. עם השנים הבנתי שיש בזה גם הרבה כוח וזה קשר מאוד עמוק שמכיל. קשר מאוד מאוד חזק שמקנה ביטחון.

כשהייתי קטנה מאוד אהבתי לרקוד, אפילו היה לנו סטודיו לריקוד בבית. המשחק שהיה מבין משחקי חוץ האהובים עלי זה היה מחניים. משחק הבית האהוב עלי ביותר היה לגו.

אחת מחברותי קראו לה גלי והיא הייתה החברה הכיי טובה שלי. בגיל 14 התחלתי להרכיב משקפיים. את האמת היום אין לי מאכל ספציפי. כשהייתי קטנה אהבתי שסבתא הכינה לנו כשחזרנו מבית ספר סטייק סלט וצ'יפס.

בגיל 16 הייתי מדריכת אומנות בקייטנה וזה היה מאוד מעניין וחוויתי. ביסודי למדתי ביה"ס הדר. כשהיית קטנה היה לי חלום והוא היה להיות רקדנית. שהייתי נפגשת עם חברות הרבה פעמים הייתי הולכת לבד כי אני ואחותי התאומה היינו בכתות שונות והיו פעמיים שהיינו הולכות ביחד, כי הכרנו את החברות האחת של השנייה.

בבית הספר היה לי מאוד כיף אהבתי ללכת לביה"ס ולפגוש חברים וכמובן לראות את המורה האהובה עלי חנה. יש לי סיפור הזוי שאתם חייבים לשמוע:  פעם יצאתי עם מישהו לדייט והוא נרדם לי בזמן שישבנו בבית קפה.

יש לי סיפור מהילדות שאני זוכרת עד היום שהמורה שלי רצתה "לעבוד"על המורה של אחותי כשהיינו בכיתה ב' . וביקשה שנחליף בכיתות ואז הילדים הבדילו ביננו כי היו לנו עגילים שונים.

אמנם עכשיו אני אם חד הורית, אבל הייתי רוצה זוגיות – מישהו לחלוק איתו את החיים. השיר האהוב עלי הוא "כמו נוצה" של הזמרת ריטה והסרט האהוב עלי הוא "הנסיכה הקסומה".

יש לי הרבה חלומות שהגשמתי, אבל בעיקר החלום הכי טוב שהגשמתי הוא להיות אימא.

https://drive.google.com/file/d/1QWujNtV38iyJDGi5GXLYpF8K9sN8z4Nv/view?usp=drive_link

הזוית האישית

מיתר מן: היתה לי חוויה מעולה ממש נהנתי להכיר עוד קצת על דודתי אילנית. אני חושבת שגם למדתי עליה עוד דברים חדשים וזה היה מאוד כיף לשוחח איתה.

דודה אילנית: מיזם חשוב, ערכי וחינוכי בונה ומחזק את הקשר בין הדורות. כחוויה מהזווית האישית בעיני יש להעמיק יותר בתכנון המיזם עצמו, דווקא מההתייחסות לדור המבוגר ברמת המפגשים ובביקור במוזיאון וכמובן גם לתת מקום לדור הצעיר יותר דוד דודה ולא רק סבא וסבתא. בסך הכל חוויה חשובה ומקרבת.