מאגר סיפורי מורשת

שמי אילונה פורמן, נולדתי בשם משפחה ברוד, אבא אנדריי ברוד היה מהונגריה ואימא סופיה מאיר נולדה ברומניה.

בגיל 11.5 כל משפחתי ואני עלינו לארץ, בשנת 1959, מרומניה. בעולם הקומוניסטי לא הרשו לנו לעלות לישראל עם שום רכוש וגם לקחו את כל הרכוש שהיה שלנו.

בגיל 11.5 באתי לארץ ושנתיים התחנכתי בפנימייה לעולים חדשים. עבדנו בבוקר ארבע שעות ואחר הצהרים למדנו ארבע שעות עברית. בהרצליה סיימתי כיתה ח' והמשכתי תיכון.

שירות צבאי

התקבלתי למודיעין שריון. תחת בית ספר לשריון עברתי קורס בתצ"א (תצלומי אוויר), העבודה שלנו הייתה אמורה לגלות שינויים בשטח. היינו מקבלים צילומים ממטוסים שלנו והייתי אמורה לגלות שינויים בבניינים ובשטח האויב. היינו במשרד. כשחפרו את החפירות בעזה, גילינו שהייתה חפירה בשטח לפי הצילומים. לאחר שנה בקשתי לעבור להוצאה לאור, לעסוק בגרפיקה. כל חודשיים היו קורסים בבית הספר לשריון והם היו צריכים לקבל חומר לימודי עבור הקורסים.

שם פגשתי את סבא. אחת העבודות שלי הייתה להכין מצגת על סוגי גז. לאחר שהכנתי את המצגת הביאו את המצגת לאולם החיילים ונכנסתי כי רציתי לראות את תגובות החיילים וככה יוסי הכיר אותי, הוא התחיל לחזר אחרי. יצאנו כחברים שנתיים והתחתנו. ואנחנו נשואים כבר 53 שנה ועוד לא התגרשנו..

מקצוע ועיסוק

לאחר השחרור הלכתי ללמוד עיצוב גרפי והתחלתי לעבוד בתע"א אלת"א. עבדתי שם בתור מעצבת גרפית במשך עשר שנים וגרנו באשדוד. כשעברנו להרצליה, התחלתי לעבוד במב"ת ונסענו לחו"ל בשליחות מטעם אלת"א לארה"ב. לאחר שחזרנו ארצה רציתי להיות עצמאית והקמתי משרד לעיצוב גרפי שעבד 20 שנה. סגרתי אותו כשנסענו שוב לארה"ב למשך שנתיים. כשחזרתי הייתי כבר בפנסיה.

כתחביב אני לומדת אומנויות ציור, פיסול, אני עושה דברים שנעימים לי. לוקחת חוגים, שומעת הרצאות על אמנות ומטיילת הרבה.

מסר לדור הצעיר

מאוד חשוב להיות מפוקחים, לראות את המציאות כפי שהיא. להאמין שיהיה טוב, לראות את הטוב בבני אדם. לראות היופי והטבע ולראות את האופי היפה של אנשים. לא לפחד מהחיים, אם בונים אותם נכון הם טובים.

הזוית האישית

נועם הנכד המתעד: נהניתי לעשות את התכנית עם סבתא כי נהניתי ללמוד על העבר של סבתא ועל ילדותה.

סבתא אילונה: נהניתי לפגוש את נועם ולספר לו על העבר שלי.