מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה קפלן, נולדתי בגרמניה בעיר רוזנהיים להורים לאה וישראל באוגוסט,1947. הוריי ילידי פולין: לאה מפינסק, וישראל מקובל. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוריי נפגשו במקום ריכוז ליהודים פליטים שחזרו לפולין. ביחד עם אימא של לאה (סבתא שלי) ואחות של אימא שלי, הם ברחו לגרמניה דרך מספר ארצות.

הם הגיעו למחנה מעבר קרוב לרוזנהיים. ההורים שלי היו מורים ובמחנה המעבר הם לימדו בכיתות שונות. במקום הוקם בית ספר יהודי. שם  למדו עברית  וחגגו את חגי ישראל.  היינו במחנה המעבר במשך קרוב לשנתיים. שם נולדתי, בבית חולים ברוזנהיים.

סדר פסח ברוזנהיים, 1948

ביום האחרון של שנת 1948 כולנו עלינו על מטוס וטסנו לארץ ישראל. כשהגענו לארץ, העבירו אותנו למעברה ליד באר שבע. היינו שם זמן קצר ומשם עברנו לאזור לבית נטוש. באזור הייתה לנו חצר גדולה עם עץ תאנה, לול תרנגולים, כלב וחתול. אימא שלי גידלה בחצר קצת ירקות וטיפלה בתרנגולים. אחותי נולדה באזור בשנת 1951.

בגיל 3 וחצי עברנו לתל אביב לשכונת מונטפיורי, שם המתנו חצי שנה עד לסיום בניית הבניין בצפון תל אביב, לשם עברנו. שכונת מונטפיורי קרובה מאוד לנחל איילון. באותה שנה ירדו גשמים רבים והיה חשש שהנחל יציף את השכונה. כל התושבים יצאו מבתיהם ועמדו ליד הנחל לראות אם הוא מתחיל להציף את השכונה. אני זוכרת כילדה קטנה שפחדתי מאוד למראה המים החומים שזרמו בנחל. למזלנו, באותה שנה הנחל לא הציף את השכונה.

כשעברנו לבית החדש ברחוב ברנדיס בתל אביב כבר לא היה חשש מהצפות. הבית החדש היה די קרוב לנחל הירקון ולחורשה שלידו. בשבתות  אחותי ואני היינו מטיילים עם אבא שלי לחורשה ליד הירקון, ובחורף היינו מגיעים בטיול עד גבעת תל קסילה, שם קטפנו כלניות. היום במקום גבעת תל קסילה ניצב מוזיאון ארץ ישראל.

בבית ספר יסודי למדתי ב"יהודה מכבי" שהיה אזשמונה8 שנות לימוד. אחר כך למדתי בתיכון עירוני ד'. שני בתי הספר היו קרובים לבית שלנו והלכנו לשם ברגל.

בסיום התיכון בשנת 1965 התגייסתי לצבא ושירתי בחיל האוויר, בבסיס רמת דוד. לאחר השחרור למדתי באוניברסיטת תל אביב בחוגים לשון עברית ומתמטיקה. בסיום הלימודים עברתי קורס תכנות ב I.B.M והתחלתי לעבוד בתכנות במל"מ במשרד האוצר. תוך כדי גם עברתי קורס מנתחי מערכות ועברתי לעבוד בתחום זה.

בשנת 1971 התחתנתי עם דורון קפלן. בשנת 1974 נולדה בתנו הבכורה, סיגל. לאחר לידתה עברתי לעבוד באוניברסיטת תל אביב שהייתה קרובה לביתנו בנאות אפקה ב'. בשנת 1977 עברנו לדירתנו הנוכחית ושם נולד בננו איל (אבא של יעל) .

באוניברסיטת תל אביב עבדתי מעל 40 שנה בפיתוח מערכות מנהל ואבטחת מידע שלהם, עד יציאתי לגמלאות בגיל 67. מאז אני מקדישה חלק מזמני לטיפול בנכדים ובנכדות שלי. בבית הוריי חגגו את חגי ישראל, אבא שלי היה הולך לבית הכנסת בימי שישי ושבת, בימי שבת וחגים אני ואחותי היינו מצטרפות אליו. אני צמה ביום כיפור במהלך כל השנים מגיל 12 עד גיל 74. גם בביתנו חוגגים את חגי ישראל.

הזוית האישית

יעל הנכדה המתעדת: היה ממש כיף ומעניין לשמוע את הסיפור של סבתא, לפגוש אותה כל יום שלישי במסגרת התכנית וללמוד מהסיפור שלה.