מאגר סיפורי מורשת

שמי אווה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי, אולגה קרול, יחד אנו מעלים סיפור חייה של סבתי אל מאגר המורשת של התוכנית. סבתא שלי נולדה בשנת 1955. בחרתי בדמותה  משום שהיא חשובה לי ומשמעותית בחיי.

ילדות

סבתי נולדה בסנט פטרסבורג, במרכז העיר. סבתי למדה לנגן בפסנתר ואהבה מאוד תיאטרונים ומוזיאונים. בגיל אחת עשרה אמה נפטרה, לאחר חמש שנים גם אביה נפטר. היא נשארה לגור עם סבתא שלה ואחיה. מצבם הכלכלי היה מאוד גרוע עד כדי כך שהייתה צריכה ללבוש את אותו המעיל חמש שנים, למרות שהוא התחיל להיות קטן. סבתי חלמה במשך כל ילדותה להיות מורה, היא סיימה בגיל 19 מכללת לגננות בסנט פטרסבורג.

היכרות ונישואים

האמהות של סבי וסבתי למדו ביחד רפואה וכך נהיו חברות, גם הסבתות היו בקשר. הן היו מעוניינות שנכדיהן יכירו אחד את השני. לאחר חודשיים סבי וסבתי החליטו להתחתן. אחריי חודשיים הם התחתנו. החתונה הייתה מאוד גדולה, היו בה 70 אנשים. לאחר שנה לסבי וסבתי נולד בן (אבא שלי).

עלייה לארץ

בעיר סנט פטרסבורג התושבים היו אנטישמים בצורה נוראית: לא בכל האוניברסיטאות קיבלו יהודים, יהודים לא התקבלו לעבודות, על דלתה של סבתי ציירו צלב קרס, היו שמועות שב-25 בפברואר יהיה פוגרום. לאחר שסבי וסבתי חוו המון אנטישמיות בחייהם, בשנת 1990 הם עלו לישראל כדי שבנם לא יחווה את אותו פחד שהם חוו.

מקצוע ועיסוק

לסבתי כל החיים היה את הרצון להיות מורה. בארץ היא קיבלה שני מקצועות: מורה לחינוך מיוחד ומנהלת קבוצות הורים. הרבה שנים היא עבדה ברמת גן עם ילדים והורים. כיום היא בפנסיה וממשיכה לתת שיעורים פרטיים לילדים.

סבא וסבתא שלי כיום

הזוית האישית

אווה הנכדה המתעדת: לסיכום, אני רוצה להעיד שהיה לי מאוד מעניין: למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי עליהם לפני כן, מאוד התעניינתי בסיפור חייה של סבתא. סבתי מאוד נהנתה לספר לי את סיפור חייה והופתעה מכמה שהתעניינתי בסיפור חייה.