מאגר סיפורי מורשת

"קוראים לי אוולין, נולדתי בתאריך 11.10.1955, אנחנו גרים בקריית גת. נולדתי במרוקו וכיום אני גרה באותו הבית שבו משפחתי גרה כאשר היא הגיעה לארץ. עלינו לארץ בשנת 1956 כשהייתי בת חמישה חודשים. אבא שלי היה נגר ואמי טיפלה בשבעה ילדים ואני אחת מהם. לפני שש שנים אחי נפטר. לשני הבנים שלי קוראים גיא וערן." ערן אבא שלי (של שחר הנכדה המתעדת) גיא דוד שלי, ערן גדול מגיא ב-18 שנים. סבתא עובדת בחברת מטב ומטפלת באנשים מבוגרים ודואגת להם.

ילדות

סבתא מספרת: "גרתי בקריית גת ולמדתי בבית הספר יד יצחק. אהבתי את כל המקצועות בבית הספר, את מקצוע תנ"ך היה לי מאוד קשה להבין. אהבתי לשחק בדברים ויצרתי מהם דברים, לדוגמה יצרנו מסמרטוטים בובות. כתחביב אהבתי ללכת לסרטים הודים – פעם בשבוע היו מביאים סרט הודי וישבתי לראות אותו. חוויה שזכורה לי מהילדות היא לקטוף סברסים ביער. המאכל שאהבתי הנו מטבוחה, חצילים מטוגנים ולחם מתוצרת בית. לא הייתה לי בת מצווה, זה היה פחות מקובל בזמני. אירוע מיוחד בילדותי קשור לעכבר שנכנס הביתה: באחד מהימים היה עכבר בבית, הלכתי לשכנה כדי לברוח ממנו. אימא שלי רדפה אחריו והרגה אותו, היא הביאה אותו מת והראתה לי ואז אמרה: "הנה העכבר מת, תחזרי הביתה", אך אני לא הייתי מוכנה לחזור.

למדתי בתיכון רוגוזין. הייתי נוסעת באוטובוס ללימודים ובדרך חזור העדפתי לא לחזור באטובוס, בכסף של הכרטיס קניתי פלאפל ונהניתי לאכול אותו. בגיל 23 קיבלתי רישיון והאוטו הראשון שלי היה סוסיתא קוביה. סוסיתא היו מכוניות שייצרו בארץ בזמנו. לא הייתי בצבא התחתנתי בגיל 19, הכרתי את סבא משה בעבודה. הכל היה שמח אך בגיל 23 התגרשנו. אני שמחה מאוד בילדיי ונכדיי, ומאושרת במשפחה שלי.

הזוית האישית

סבתא: היה לי נורא כיף לעבוד עם שחר, הסיפורים הזכירו לי את ילדותי ונהניתי לשתף את שחר בעבר שלי, בחיים האישיים שלי, לסיכום העבודה הייתה מצחיקה וכיפית.

שחר: היה לי כיף לשמוע עוד על סבתא שלי ולשמוע חוויותיה מהזמנים בו הייתה צעירה.