מאגר סיפורי מורשת

אני שיר לאה רותם, מבית ספר אחד העם בפתח תקווה ואני עושה את סיפור התיעוד בתכנית הקשר הרב דורי על סבתא שלי מצד אימא, ששמה אווה מינדלי (רייס). סבתי נולדה במדינת צילה בעיר סנטיאגו ב-15 במרץ 1945 למשפחת רייס, להורים פריץ וקטה (לאה) ואחיה פדרו ז"ל. פריץ ולאה נולדו בווינה שבאוסטריה, בעקבות הרגשתם שתפרוץ מלחמה (מלחמת העולם השנייה) הם עברו לרומניה ואז לצילה, שם הם הקימו את משפחתם.

הילדות

ילדותה של סבתי הייתה שונה. הייתה לה ילדות מאוד שמחה, היא הייתה נוסעת ומטיילת בהמון מקומות. כשהייתה בת 13, לאחר שהיו לאבא שלה שני התקפי לב, הוא נפטר בגיל 47. מאז לסבתי הייתה ילדות מאוד קשה, ובאותו זמן פרדו (אחיה ז"ל) היה כמו אבא שלה ואמה (ז"ל) דאגה לה מאוד. באותו זמן שאר משפחתה נהרגה בשואה והם היו רק שלושתם.

תעסוקה

לפני עלייתה של סבתי לישראל היה לה מאוד חשוב ללמוד מקצוע, כדי שהיא תדע במה היא תרצה לעסוק לאורך החיים שלה לכן היא בחרה ללמוד באוניברסיטה בסנטיאגו פיזיותרפיה. היא רצתה ללמוד מקצוע זה מכיוון שהתחברה אליו מאוד ורצתה לעזור לאנשים בישראל שקשה להם יותר ולטפל בהם.

העלייה

סבתא שלי עלתה לבד לישראל בשנת 1969 כשהייתה בגיל 24. אימא שלה ואחיה רצו להישאר בצילה. מאז שהיא הייתה בת 6 היא הייתה בתנועת נוער ציונית שחינכה אותם לעלות לישראל, ומאז ומתמיד היא רצתה לעלות. לפני שהיא עלתה לישראל היא התקשרה למרכז שעוזר ליהודים לעלות לישראל, שנקרא הסוכנות היהודית. היא עלתה על המטוס לישראל, כשהגיעה לישראל היא התרגשה מאוד ובנוסף היה לה קשה בלי משפחתה. היא הייתה חצי שנה במרכז קליטה. שם לימדו אותם עברית, היא הכירה אנשים ועבדה.

הכרות

סבתא וסבא שלי, אווה וישראל, הכירו אחד את השני דרך חברה של סבא שלי. סבא שלי עלה מאורוגוואי, הוא התחתן בישראל ונולד לו ילד, הוא הכיר את סבתי אחרי שאישתו נפטרה והיה אלמן עם תינוק. סבתא שלי קיבלה את בנו של סבא שלי באהבה גדולה, היא אהבה אותו כאילו הוא הילד שלה. סבא שלי וסבתא שלי התחתנו בהיכל נתן שבחיפה בשנת 1971 כשסבתא שלי הייתה בת 33. הם בילו יחד בירח דבש בערד, נולדו להם עוד שני ילדים: אורית ואלון. כיום יש להם שלושה ילדים ותשעה נכדים: שישה בנים ושלוש בנות.

הזוית האישית

שיר הנכדה המתעדת: בעקבות משימה זאת למדתי יותר על המסע של סבתא שלי לישראל, הבנתי כמה היה לה חשוב לעלות לישראל, כמה המסע שלה היה קשה ושעשתה את הכל בשביל מטרה אחת – להקים משפחה בארץ ישראל. סיפורה לימד אותי שגם אם קשה, צריך לעשות את כל המאמצים כדי להצליח, בשביל להשיג משהו צריך להתאמץ ושאין משהו יותר טוב מהמשפחה שלנו. במהלך הפעילות דיברתי רבות עם סבתא שלי ובסיומה למדתי עליה יותר והרגשתי שהקשר שלנו התחזק. הייתי רוצה לחזור לרגעים שסבתא שלי סיפרה לי על המסע שלה. בזכות התכנית עם סבתא שלי למדתי להסתדר יותר טוב עם לחץ, היא לימדה אותי לארגן את הזמן כמו שצריך כדי להצליח כדי להספיק הכל.