מאגר סיפורי מורשת

שמי אביבה אשכנזי, נולדתי בסופיה שבבולגריה בשנת 1947. עליתי לארץ באוניית מעפילים בהיותי בת שנה. בילדותי גדלתי בשכונת התקווה, ממש מול בית ספרי.

אני לא זוכרת הרבה מהתקופה הזאת אבל ישנם שני סיפורים שאני זוכרת במיוחד. סיפורי הראשון התרחש בשכונת התקווה, בתקופתי היו המון שטפונות בחורף והמים הגיעו לנו עד החלונות, היו צריכים לבוא להוציא אותנו מהבתים עם סירות הצלה.

סבתא אביבה בילדותה

דבר נוסף שאני זוכרת הוא שבתקופתי כילדה לא לכל בית היה רדיו, אבל בביתי היה. מכיוון שגרתי ממש מול בית הספר, אז במהלך משפט אייכמן המורים באו לביתי בשביל לשמוע את משפטו ועונשו.

שירותי בצבא

כשהייתי בת 18 התגייסתי לצה"ל. שירותי בצבא היתה תקופה משמעותית מאוד בחיי. אין לי הרבה סיפורים מתקופה זו אבל סיפור אחד חקוק בזיכרוני: במהלך שירותי היה מקרה שחיל הים הפיל מטוסים של הצבא הסורי והמפקד שלי שלח אותי ברכבת עם בקבוקי שמפניה אל מפקד חיל הים כאות הוקרה.

חיי הבוגרים

יש לי שני ילדים, בגיל 23 נולדה לי בתי הגדולה ענבל ובגיל 25 נולד בני הקטן יובל (אביה של שחר), שניהם היו ילדים נמרצים ושמחים. בתקופה זו עבדתי בשירות הפסיכולוגי בעיריית חולון משנת 1976 עד שנת 2015 ויצאתי לגמלאות.

מאז שיצאתי לגמלאות אני פנויה לעשות דברים שאני אוהבת, כגון להיפגש עם חברות ולצאת להליכות בשכונה.

רישום העלייה לישראל של סבתא אביבה

הזוית האישית

שחר הנכדה המתעדת: נהניתי לשמוע את סיפור חייה של סבתי ולהבין שלא כל דבר מובן מאליו, ופעם לא היה את מה שיש לנו היום.

סבתא אביבה: במהלך התהליך בו סיפרתי על חיי הרגשתי שזה מאוד חשוב לדור הצעיר ללמוד על ההיסטוריה של המשפחה ולשמוע על עברנו.