מאגר סיפורי מורשת

שמי תהילה חנוך, השתתפתי השנה בתכנית דורות – בקשר הרב דורי, במסגרת המעורבות החברתית בבית ספרי. בחרתי להשתתף בתכנית יחד עם פנינה, סבתא שלי. במהלך הפגישות שלי עם סבתא פנינה, היא סיפרה לי על סבא שלי, שנפטר עוד לפני שנולדתי, כך שלא זכיתי להכיר אותו, אז החלטתי לעשות למידת חקר על סבי, ראובן הגרווקר, אותו לא הכרתי, ובכך זכיתי להכיר, ללמוד עליו ולשמר את זכרו.

לסבא שלי קראו ראובן לבית משפחת הגרוורקר. סבי נולד בעיר אחמדאבאד שבהודו בשנת 1945. העיר אחמדאבאד היא העיר הגדולה ביותר במדינת גוג'ראט שבמערב הודו והייתה עיר הבירה שלה. עיר זו הוכרזה בשנת 2017 בחלקה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

ילדותו של סבא עברה עליו בעירו בהודו. סבתי וסבי הכירו בהודו בבית הספר התיכון בו למדו שניהם בעיר האנדוואט בהודו. השניים נישאו ועברו להתגורר בבית הוריו של  סבא ראובן. סבתי נאלצה להפסיק את לימודיה האקדמיים, בגלל שמצבה הכספי של המשפחה לא היה טוב והיא הייתה עקרת בית במשרה מלאה ותמכה בהורים שלה וגם בהוריו החולים של בעלה ראובן שמתו בגיל צעיר.

העלייה לישראל מהודו

כפי שסיפרתי הוריו של סבא ראובן נפטרו בגיל צעיר בהודו. לאחר מות הוריו של סבי עלו סבא וסבתא שלי מהודו לישראל בשנת 1973. הם עלו לארץ עם שני ילדיהם הגדולים (השלישי עוד לא נולד). הם השתקעו בעפולה. חלוקת התפקידים שלהם, הייתה ונשארה כמו שקבעו מראש. סבתי פנינה הייתה אחראית על הבית, וסבי ראובן אחראי על "הסידורים בחוץ".

בישראל נולד ילדם השלישי. סבא ראובן, עבד כמחסנאי כאזרח עובד צה"ל במשך 27 שנים. מן השיחות שערכתי עם סבתי עולה כי שהמשפחה הגרעינית הייתה מקור התמיכה העיקרי שלו בכל דבר. הוא היה מאוד קשור למשפחה לאשתו וילדיו. במהלך השנים סבי חלה והתגבר על מחלות קשות. כמו מחלת הכליה הפוליציסטית, אולם לבסוף חלה ונפטר בגיל צעיר. סבי נולד בשנת 1945 ונפטר בשנת 2003, בן 58 היה במותו. הוא נפטר הוא מוקף באישה אוהבת ובמשפחה תומכת וגר במקום שקט בבית עליו תמיד חלם.

סבתי התאלמנה לפני שמונה עשרה שנה. היא מעידה על עצמה כי היא אישה מאמינה. מאז ומתמיד הייתה אמונתה חזקה, ולדבריה היא שמה את מבטחה באל בכל אשר תפנה. ואכן, קירות ביתה מעוטרים בתמונות ממוסגרות של צדיקים. שנים מילדיהם בתם – אימא שלי ובנם הצעיר שנולד בארץ, נישאו במהלך השנים והקימו משפחות בארץ. הבן האמצעי עדיין רווק ומתגורר בביתם של סבי וסבתי. דודי, בנם הרווק, עובד היום בדיוק באותו בבסיס בו עבד אביו, סבי ראובן כאזרח עובד צה"ל.

ממש לפני מועד פטירתו של סבי, הייתה אמורה להיוולד לו נכדה, זו אני! בגלל שהוא נפטר ולא הספקתי להכיר אותו, בחרתי לתעד את סיפורו.

סבא שלי נפטר בתאריך 10.02.2003, צעיר בגילו ורק בן 59. יהי זיכרו מבורך!!!

 סבתא שלי פנינה בביקור בכותל עם נכדיה

הזוית האישית

תהילה חנוך: בזכות השתתפותי בתכנית הקשר הרב דורי, למדתי להכיר טוב יותר את סבתא שלי ואת סיפור חייה, היום אני מבינה יותר את כל מה שהיא עשתהה בחייה, במיוחד פרק החיים עם סבא שלי, שעליו בעצם לא ידעתי שום דבר כמעט, אז למדתי מהשיחות עם סבתי, להכיר גם את סבא שלי, המון דברים חדשים שבכלל לא ידעתי עד כה.

סיפור זה תועד במסגרת יוזמת המעורבות החברתית – "דורות – בקשר הרב דורי", בשיתוף מינהל חברה ונוער ותכנית הקשר הרב דורי.