מאגר סיפורי מורשת

סבי, ברוך שכטר, ז"ל, נולד בתאריך ה- 24.4.1925 בעיר טרנוב שבפולין, הוריו היו יצחק והניה, ואחיו היו גיזה ומרדכי. כשנתיים לאחר לידתו של סבא מרדכי נולד ונפטרה אמו בעת לידתו של מרדכי. אביו התחתן בשנית עם רוזה ונולדה להם הבת עמליה.

סבי זכר את ביתו כבית קטן בן שני חדרים ומטבח קטן. בבית לא היו מים והם נאלצו להביא מים הביתה מברז שנמצא ברחוב.

סבי למד שבע שנות לימוד ונאלץ להפסיק, כיוון שהוא היה אמור לפרנס את המשפחה מאחר שאביו נלקח בשבי על ידי הרוסים.

יום אחד שיחקו סבי וחבריו הנוצרים ברחוב כשלפתע הופיע קצין גרמני וביקש מאחד הילדים הנוצרים לנקות את אופנועו. אחד הילדים אמר לקצין שסבי הוא יהודי והקצין ביקש מסבי לנקות את האופנוע. לאחר שסבי סיים לנקות, שאל אותו הקצין היכן הוא גר, סבי הראה לו והקצין ליווה אותו בדרכו הביתה ומאז נוצרו יחסי ידידות בין הקצין לבין הוריו של סבי.

חודש לאחר מכן הודיע הקצין לאביו של סבי שאנשי יחידת האס-אס מגיעים לעיר בכוונה להרוג יהודים ולכן עליהם לברוח ולעבור לצד השני של הגבול לרוסיה. יום לאחר ההודעה שרפו הגרמנים בית כנסת והחלו להרוג את יהודי העיר. באותו יום הגיע הקצין לבית משפחת סבי עם רכב משא והסיע את המשפחה לכיוון הגבול. לא היה להם זמן לארוז חפצים ולקחו איתם רק דברים חשובים.

הגבול היה נהר רחב שניתן היה לעוברו דרך גשר. משפחתו של סבי התעכבה במעבר כיוון שהרוסים והגרמנים התווכחו האם לאפשר ליהודים לעבור. בסופו של דבר היהודים לא קיבלו אישור לעבור ורכבות החלו להסיע יהודים בחזרה לפולין. משפחתו של סבי לא רצתה לחזור לפולין בשום אופן והם נמלטו לכפר סמוך, שם נודע להם שאין שמירה בגבול וניתן לעבור באופן חופשי. בלילה הם חזרו לגבול והחלו לחצות את הנהר בהליכה בתוך המים. באמצע הליכתם בנהר סבי נסחף במים לתוך מערבולת ואמו קפצה אחריו בניסיון להציל אותו אך ללא הצלחה. למזלם אדם נוסף שעבר איתם את הנהר הציל אותם. כך הגיעו סבי ומשפחתו לרוסיה.

ברוסיה הם הוכנסו לכלא, כאשר שיחררו אותם הם פגשו את אביו של סבי שהיה בשבי הרוסי. התקופה הייתה קשה מאוד. הם הועברו לסיביר שברוסיה ולאחר מכן לקזחסטן. הם חיו שם במשך חמש שנים בתנאי חיים קשים מאוד לדוגמא: סבא סיפר כשהוא היה בן 13 הוא ואחיו מרדכי קיבלו מכות מילדים רוסים רק בגלל שהיו יהודים. בנוסף כשהם היו הולכים לבית ספר הם היו הולכים קילומטרים בשלג.

כשהמלחמה נגמרה הם חזרו לפולין

סבי רצה לעלות לארץ ישראל אך בתקופת המנדט הבריטי לא ניתנו אישורים לעלייה. אנשי העפלה העבירו את המשפחה לגרמניה, שם הם שהו שנתיים.

בשנת 1946 עלה סבי לארץ לבדו כשהיה בן 21 וישר גויס לצבא. סבי לחם במלחמת העצמאות. עם שחרורו מהצבא הוא התחיל לעבוד בתעשייה הצבאית עד לפרישתו לפנסיה בשנת 1985.

בשנת 1951 ברוך התחתן עם הניה בת דודתו ונולדו להם שלושה ילדים: יונה, שמוליק ואריה. בתחילה הם גרו בשיכון עממי בפתח תקווה ולאחר מכן עברו לרחוב נורדאו שבעיר.

סבא נפטר בגיל 97 והשאיר אחריו שלושה ילדים, שבעה נכדים ואחד עשר נינים.

יהי זיכרו מבורך לעד!

הזוית האישית

מעיין: לצערי, סבי כבר נפטר לפני שהספקתי לסיים את העבודה אבל נעזרתי בדודה שלי. שמחתי לעשות את העבודה ולדעתי זה היה מאוד חשוב ומרתק ללמוד עליו.