מאגר סיפורי מורשת

סבא שמוליק שלי

או שמוליק מנשה, הוא נולד ב 9.11 בשנת 1938 בבית חולים הר הצופים בשכונת בית ישראל זה. אימא של סבא שמוליק הייתה בהריון בתקופת המשטר הבריטי, ובית החולים הר הצופים היה בשליטה ירדנית. לכן כשאימא של סבא הייתה צריכה ללדת, היא הייתה צריכה לעבור על ידי המשטר הבריטי, דרך מעבר מנדלבאום לבית חולים הר הצופים ויומיים אחרי הלידה חזרו הם חזרו לשכונת בית ישראל, עם רכב בריטי משוריין, שוב דרך מעבר מנדלבאום.

יעקב אבא של סבא מתורכיה ואהובה אימא של סבא מבגדאד, שניהם עלו לארץ בגיל שלוש, ישר לשכונת בית ישראל בירושלים, שם חיכו לה כבר סבתא וסבא של סבא והיו ביחד כמה שנים.

יעקב השיג עבודה אצל הבריטים במקום שנקרא ספינס – סופר של הצבא הבריטי. יעקב עבד שם וממנו חיה כל המשפחה. התקופה הייתה תקופת צנע ובקושי היה מה לאכול, כל המשפחה סמכה על אבא של סבא שהיה מביא אוכל מהסופר של הבריטים בלי שהבריטים ידעו. הם לא הרגישו בשום צורה את השואה וגם לא ידעו שמתרחשת, לא היה רדיו/טלפון או כל דרך לקבל מידע.

ילדותו של סבא בירושלים

סבא גדל בבית ישראל, למד תלמוד תורה בבית ישראל, כל הילדים למדו שם, לרוב היו לומדים תורה ופעם בשבוע היו לומדים מתמטיקה. בגיל 10-11 בגלל של שלאבא הייתה פרוטקציה סבא עבר לבית ספר עירוני לבנים ושם למד 7 שנים עד שסיים בית ספר. הוא היה לומד שעתיים ביום בשיעורי ערב, כי בבוקר היה עובד בבית חרושת גרינברג ליד הבית – בית חרושת לגזוז, הוא היה מרוויח כמה גרושים ועוזר לאבא ואימא.

סבא בילדותו

סבא גר בבית עם המשפחה הרחבה, הם היו 12 אנשים בבית. לא היה מים מהברזים, הייתה חבית על הגג, פעם בשבוע הבריטים היו ממלאים את החביות על הגג במים וזה היה מספיק לכל השבוע לכל ה- 12 איש שגרים בבית.

הבנים היו משחקים כדורגל, הבנות היו משחקות ארץ (מציירים בכביש קוביות וצריך לעבור על זה רגל אחר רגל בלי לצאת מהקוביות). זה כמו קלאס לה מי שמכיר. רוב החברים מאותה התקופה כבר נפטרו נשארו רק בחיים רק שניים. זו הייתה שכונה מיוחדת בה הסבא והסבתא משני הצדדים היו גרים באותה שכונה, בחגים תמיד ביחד, כל הדודים והילדים היו מאוד מגובשים למרות תקופת הצנע.

בנעוריו

שירות צבאי

סבא התגייס בשנת 1956 בתקופת מלחמת סיני ישר לשיריון.

מהר מאוד לאחר שהתגייס יצא כבר למבצע צבאי ראשון – מבצע קלקיליה, יצאו למבצע בזחלמים (חצי טנק, חצי זחל), מבצע שערך כמה ימים. כשחזרו מהמבצע הופיעה תמונה של סבא שלי עם הצוות שלו בכותרת העיתון ורשמו – החיילים חוזרים ממבצע בקלקיליה.

 הכתבה בעיתון

אחר כך הייתה מלחמת סיני גם בה סבא שלי השתתף, כבשו את כל סיני עד תעלת סואץ שם נעצרו. סבא שלי נפצע קל במלחמה זו אבל חזר בריא ושלם. סיני נשארה בשליטה שלנו שנתיים-שלוש ואחרי שהשתחרר עוד היה מגיע לעשות מילואים בסיני.

 בתקופת השירות הצבאי

אחר כך הייתה מלחמת ששת הימים שגם בה סבא השתתף.

סבא לא היה מגיע הבייתה תקופות ממושכות של כ- 3 חודשים, תקופה מאוד קשה ומורכבת, בבית לא היה כסף וגם כשהיה יוצא הבייתה, היה מגיע מבאר שבע לירושלים בטרמפים והיה לוקח לו יום שלם להגיע כי לא היה לו כסף לאוטובוס.

מקצוע ועיסוק

כשסבא היה בן 29, זה היה בשנות ה- 60, הוא התחיל לעבוד בבנק ישראל במגרש הרוסים. בהתחלה עבד בארכיון ואח"כ במחלקת פיקוח על הבנקים, לבדוק אם יש מספיק כסף בקופות שעובדים לפי התקנים. הוא עבד שם 40 שנה, כל פעם היה מגיע לסניף אחר לעשות ביקורות ופיקוח על הבנקים.

במהלך התקופה הזו סבא התחתן, נולדו לו ילדים ואחרי 20 שנה עבר משם לתפקיד מנהל הארכיון בסניף הראשי ברחוב יפו בירושלים. בבניין שנבנה בתקופת הבריטים, בניין ג'נרלי שזוהה עם פסל האריה שיש בראש הבניין.

ביום חתונתם

תחביבים

סבא שמוליק אוהב מאוד ספורט, כשהיה ילד היה משחק בביתר ירושלים. סבא היום בן 85 ועדיין עושה ספורט כל יום בשבוע באימקה חדר כושר מוכר בירושלים לפחות שעה וחצי, הוא אוהב לעשות הליכות, לשחות, ולהרים קצת משקולות. סבא אוהב להיפגש עם חברים לקפה, סבא אוהב לשמוע מוזיקה וסבא אוהב לטייל בעולם עם בני המשפחה.

מצגת שהכין עתי מנשה לסבא שמוליק

הזוית האישית

עתי הנכד: נהנתי מאוד והכנתי מצגת יפה לסבא שלי. זה חשוב מאוד להיהות קרובים ולהכיר את הדור הקודם.