מאגר סיפורי מורשת

סבא שמואל נולד בראש פינה למשפחה חלוצית בשנת 1937.

ראש פינה היא מבין המושבות היהודיות הראשונות, שהוקמו בסוף המאה ה־19 (תקופת העלייה הראשונה), וההתיישבות בהן נמשכת ברציפות עד ימינו.

סבא נקרא על שם דודו שנרצח בשנת 1935 מול ביתו, ע"י ערבי מהכפר הסמוך.  אמו עלתה לארץ בתנועת נוער בגיל עשרים ואחת, לבדה, למרות התנגדות משפחתה. אביו היה צבר ושניהם היו חברים בתנועת בית"ר. בחצר הבית הם גידלו תרנגולות, פרות, והיתה להם גם מאפיה שם. בנוסף הם היו לוחמים בתנועת בית"ר  ומתחת ללול של התרנגולות, החביאו סליק של נשק. כאשר הבריטים חיפשו את הסליק, הם נגעלו מהתרנגולות ולא מצאו את הנשק. אביו של סבא היה מבריח מעפילים, דרך גבול לבנון, על גבי סוסים. הבריטים תמיד חיפשו אותו, והוא היה מתחבא מהם, למספר ימים עד שהיו נכנעים.

כשגדל למד בפנימיית הדסים. הֲדַסִּים הוא כפר ילדים ונוער מיסודה של הדסה ויצו, הנמצא באזור מרכז הארץ, דרומית לאילנות, צפונית ליישובים כפר נטר ואבן-יהודה ומערבית לקדימה. "הדסים" הוקם ביוזמת הדסה ויצו קנדה בשנת 1944 על ידי קבוצת מורים ומחנכים יוצאי כפר הנוער בן שמן ובראשם רחל וירמיהו שפירא כפנימייה, בית ספר ומשק עזר חקלאי מחנך, ברוח כפר הנוער הישראלי הקלאסי. הכפר החל פעילותו בשנת 1947 עת קלט בעיקר עולים חדשים, חלקם ניצולי השואה וחלקם עולים מצפון אפריקה ומארצות האסלאם, וצברים, שנזקקו לסידור מחוץ לביתם, ויקיפדיה. חלק מילדי הפנימייה היו ניצולי שואה ללא משפחה.

בפנימייה הכיר סבי, ילד בשם אריק שמיידלר, הם הפכו לחברים טובים, וכשחזרו הביתה בשבתות סבא גילה שאין  לאריק למי ולאן  לחזור, אז הוא הזמין אותו לבוא לביתו, ומאז כל פעם הם היו באים ביחד לבית של סבא. משפחתו של סבי הפכה למשפחה המאמצת של אריק. אריק תמיד סיפר שריח הלחם ליווה אותו ,וגרם לו להרגשה של בית.

אריק התאהב בראש פינה וכשגדל הפך להיות מדריך טיולים, ומספר סיפורים בראש פינה. הוא וסבי נשארו חברים עד ליום מותו של אריק.

סבא חלה בקורונה השנה, ולכן הוא נחלש, ונפטר, בזמן העבודה, על סיפור חייו. אהבתי מאוד את סבא ואני מאוד מתגעגע אליו.

הזווית האישית

גלעד: סבא שלי, נפטר באמצע הפרויקט, ולכן אמא עזרה לי להשלים את סיפורו. אני שמח שהספקתי לכתוב את הסיפור בזמן, כשהוא עוד היה בחיים, ואושפז בבית חולים.