מאגר סיפורי מורשת

הסיפור על סבא שלמה  בן זקן, כפי שסיפרה פנינה סבתי.

ילדות וחיים חדשים

סבא שלמה נולד בספרד בשנת 1938, ובשנת 1942 בהיותו בן 4 הוריו היגרו לוונצואלה, הנמצאת בדרום אמריקה, וקבעו את ביתם בקראקס עיר הבירה. לוונצואלה הגיעה המשפחה עם הילדים רחל, רבקה ובנם שלמה, סבא שלי. הם עזבו את ספרד בשל העבודה של סבא רבא יעקב אשר היה קבלן בניין, וחשב שבמקום חדש ישנן אפשרויות פרנסה טובות יותר.

לסבתא אלגריה (אמא של סבא שלמה) הפרידה הייתה קשה מכמה סיבות:

1.  וונצואלה הייתה מקום זר לה ורחוק מאוד מספרד.

2.  סבתא הייתה אומנית בספרד, ציירה רבות ונהגה לבקר תדיר בגלריות, ודאגה שמא במקום החדש לא תהיינה גלריות.                                                                                .

כדי להקל על קשיי הקליטה, היא ציירה רבות ודאגה ללמד את ילדיה לעסוק באומנות. במשך השנים נקלטה המשפחה היטב במקום החדש וחיו ברווחה כלכלית, ונולדו הילדים יוסי, פרלה (פילי) וקרלוס .

החינוך במשפחה

לסבתא רבתא אלגריה ולסבא רבא יעקב היה מאוד חשוב שהילדים ילמדו ויהיו תלמידים מצטיינים, אך לא רק במקצועות הלימוד בבית הספר, כי אם גם לימוד אומנות ומוזיקה שלכך דאגה סבתא רבתא. בילדותו סבא שלמה שמע בביתו מוזיקה קלאסית בצד מוזיקה דרום אמריקאית. סבא גדל בבית מסורתי אשר חגגו בו את כל החגים היהודים ושמרו שבת כדי לשמור על הזהות היהודית. הערכים החשובים אותם קיבל סבא בבית הוריו:

1.מתן כבוד להורים ולכל אדם.

2.כנות ואמת הם ערכים מאוד חשובים.

3.הלימודים הם המפתח להצלחה בחיים, אך כל אדם יבחר על פי נטיותיו.

ואכן כך בחרו בני המשפחה: האחיות של סבא למדו אומנות, נגינה וציור, והאחים של סבא למדו רפואת נשים והנדסת תשתיות.

עלייתו הראשונה של סבא לארץ – קיבוץ שמיר

סבא שלמה למד בוונצואלה וסיים את לימודי התיכון בהצטיינות ובמיוחד במקצועות הראליים. הוא למד באוניברסיטה 3 שנים רפואה, אך נאלץ להפסיק בגלל השלטון החדש שהתנגד לסוציאליזם. כסטודנט, סבי שלמה הוביל מהפיכה סוציאליסטית באוניברסיטה ולכן נאלץ לעזוב את הלימודים. באופן טבעי עלה לישראל בגיל שמונה עשרה והגיע לקיבוץ שמיר בצפון הארץ. שלמה הגיע לקיבוץ עם פטיפון ותקליטים רבים בעלי נופך דרום אמריקאי. באותה תקופה לא היו בקיבוצים פטיפונים ותקליטים וכך הפך חדרו למרכז בילוי אשר משך את כל החבר'ה הצעירים בקיבוץ. הם אהבו את סבא מאוד ואת המוזיקה שהביא עימו. סבא עבד בקיבוץ בכל הענפים מקטיף תפוחים, תפוזים ואפילו ברפת.

חזרה לוונצואלה ועלייה שנייה ארצה

לאחר כשנתיים, חזר סבי לוונצואלה להמשך לימודיו. הפעם בחר ללמוד כלכלה ומנהל עסקים. עם סיום לימודיו פתח כלבו גדול, כמו משביר, בקורסאו שהוא אי צמוד לוונצואלה. כל השנים נשאר בקשר עם החברים מהקיבוץ ובשנת 1968 יצא עם חבר לטיול מקיף בדרום אמריקה, אשר במהלכו החליט שהוא מתגעגע לטייל שוב בנופי ארץ ישראל. בארץ היו לו קרובי משפחה שגרו בקרית שמונה, ולגמרי במקרה הם גרו בשכנות להורים של סבתא פנינה (המספרת).בביקור זה רצה סבא ללמוד עברית, ודודו סיפר לו שבבית השכן גרה מורה חיילת שתשמח ללמד אותו עברית. נחשו מי הייתה אותה מורה? לא אחרת מאשר פנינה סבתי האהובה. במהלך השיעורים פרחה האהבה ואחר שלושה חודשים התחתנו בשמחה רבה. הגיעו אורחים רבים וכמובן גם אנשים מהקיבוץ .

המשפחה

לאחר החתונה עברה המשפחה הצעירה לעיר אשדוד, כי רצו להתרחק מהקטיושות שנחתו ללא הפסק בקריית שמונה. סבא התגייס לצבא, לחיל האוויר. סבא מאוד אהב את השירות הצבאי והשתתף במלחמת יום כיפור כלוחם והיה מאוד גאה בכך. הוא שלח להוריו תמונות מהצבא ובני המשפחה היו מאוד גאים בו ובשירותו הצבאי והראו את כל התמונות מהצבא לקהילה היהודית. לאחר השירות השתלב שלמה בחברת דיזנגוף שהיא חברת בת של צים כסוכן אניות. לסבתא וסבא נולדו שלוש בנות: דודתי ליאת, אמא שלי איילת ואחותן הצעירה הילה.

סבא חלה באופן פתאומי במחלה קשה בגיל ארבעים ונפטר שנתיים אחרי זה. מאחר ובחרתי לספר את סיפורו ראיינתי את בנותיו, אמי ודודותיי, כדי לשמוע מה הן זוכרות מילדותן על אביהם.

התחביבים של סבא שלמה

סבא אהב לטייל בארץ ובחו"ל, כל שבת יצאו סבא וסבתא והילדות לטייל ברחבי הארץ. סבא אהב מאוד את הים, במיוחד את חוף הים בימים סגריריים וחורפיים. סבא שלי אהב ציור ולילדות שלו צייר דמויות מאגדות ילדים. בחדר תלו לכל אחת את הציורים שלה. סבא אהב משחקי חשיבה כמו שחמט וברידג'. בבית שיחקו כל המשפחה מה במשבצת, סולמות ועוד. סבא היה מאוד יצירתי: בפורים הכין את כל התחפושות לילדות, לימי הולדת הכין דמויות מהאגדות, ובבית הכין את כל ארונות המטבח. לסבא הייתה תפיסה מרחבית וידי זהב. אני, יונתן, ירשתי מסבא את התפיסה המרחבית והיצירתיות כמו גם האהבה לבישול. בבית שלי יש לי ארון מיוחד עם חומרים ליצירות שלי, כי אני אוהב לצייר ולעצב בגדים ולתפור. גם חוש טכני ירשתי מסבא, כי אני אוהב לתקן בבית מכשירים וצעצועים. סבא אהב מאוד חברים ותמיד היו לו חברים רבים, להם הכין מטעמים. גם כיום סבתא פנינה מכינה עוף בתנור עם ירקות, מתכון של סבא .מהסיפורים למדתי שסבא מאוד אהב את כל המשפחה שלו ובמיוחד את סבתא , ועזר לה מאוד בבית.

מספרים על סבא

ג'קי החבר הטוב ביותר של סבא: 

"שלמה עבד כסוכן אניות במשרד נמל אשדוד: "כל אנייה שהגיעה לנמל חיכתה לאישור של סוכן האנייה על מנת לקבל אישור פריקה או טעינה. זהו תפקיד מאוד חשוב. תפקידו ללוות את האנייה, את כל אנשי הצוות, את המטען מרגע כניסת האנייה לנמל. הליווי כולל תכנון הפריקה וטעינת המטענים בשיתוף פעולה עם הנמל וקווי התפעול. מאחר והנמל מתפעל פריקה וטעינה, אנשי התפעול ושלמה בניהם, עבדו במשמרות. העבודה במשרד הנמל מחייבת את העובדים בידיעת שפות ברמה גבוהה. סבא שלמה שלט בשפות כגון: ספרדית, אנגלית ועברית. כמו כן צריך ידע מעמיק במבנה האניות, בידע ביציבות האנייה ועוד ידע מקצועי רב.

בעבודה כל החברים העריכו את סבא שלמה בשל חכמתו והידע הרב שלו בכל תחום. הוא לימד את חבריו לשחק ברידג', משחקים אלקטרונים ותמיד היה הראשון לקנות את כל המשחקים שיצאו לשוק. בערבים התקיימו בבית של סבא ערבי משחקים אלקטרונים. שלמה היה לי חבר יקר וקרוב. אני והחברים זוכרים אותו כאדם שהנתינה היא דרך חיים שלו. הושיט עזרה לכל אחד בכל תחום. לכתו בטרם עת ציער כל אחד שהכיר אותו ובמיוחד אותי."

זכרונות של ליאתי ואיילת (איילוש) 

ליאת מספרת: "סבא שלמה מאוד דאג לנו, בחורף אחרי המקלחת היה מיבש לנו את השיער במייבש שיער. בלילה כיסה אותנו עם השמיכה כמו בשק שינה, שלא נתקרר חלילה. איילת מספרת: סבא שלמה תמיד נתן לנו לנסות מאכלים חדשים כמו פירות טרופים שהוא רגיל היה לאכול בוונצואלה. לארוחת הערב בחורף הכין לנו דייסות מיוחדות בתוך קעריות יפות מעץ, וכדי שנאכל סיפר לנו שאלה קעריות שחבר אינדיאני נתן לו באחד הטיולים שלו באמזונס. הסיפורים ריתקו אותנו ואכלנו בתיאבון. כשגדלנו ראינו את הקעריות בחנויות מיוחדות בארץ.

ליאתי ואיילת מספרות:

"לסבא וסבתא היו המון חברים, נסענו כל שבת לטיולים בעקבות הפריחה, טיילנו גם ביערות בארץ וכמובן ערכנו פיקניקים. זכור לנו שהתפקיד של סבא היה להכין סטייקים על האש כשהוא עם כובע מצחייה הפוך לראשו. בילוי נוסף בשבת, כפי שצוין, לסבא וסבתא היו המון חברים אז גם לים יצאנו ביחד. הצטיידנו בצידנית מלאה כל טוב והיה לנו בילוי נפלא. זיכרון אחר של קטיף סברסים, אותם קטף לנו סבא עם כפפות מיוחדות שהיו תמיד ברכב למקרה שנראה בדרך סברסים".

הביקור באניות

כסוכן אניות לסבא היה אישור כניסה לנמל ועליה לאניות. בחופשות או ביום שישי הלכנו עם סבא לאניות, נכנסנו לכל מקום וגם למדנו איך משנעים את המטענים. החוויה המפחידה הייתה לעלות לאוניה עם סולם חבלים כשבצד אחד יש מעקה מחבל, למטה ים עמוק והכל מתנדנד. לעתים אבא הרים את שתינו, כל אחת עם יד אחת, ואז ממש פחדנו אבל ידענו שאבא מאוד חזק. באוניה התקבלנו בשמחה וחיבוק על ידי הקברניט איתו ישבנו בחדר, או על הרציף ואכלנו מטעמים שהטבח הכין לנו, טיילנו על הרציף ובכל האניה והיה מרתק.

חוויה של שבת בבוקר ועוד זיכרונות

בימי שישי הגיעו חברים לשחק ברידג' אצל סבא וסבתא וזכורה השמיכה הירוקה שראינו בשבת בבוקר על השולחן. מאחר וההורים ישנו מאוחר והתעוררו מאוחר, סבא הכין לכל אחת מאתנו ליד המיטה תיק הפתעות שהכיל דפי צביעה, צבעים, קלטת עם מוזיקה ומעט ממתקים. המוזיקה ששמענו היו קלטות של "הכבש השישה עשר", עוזי חיטמן וגם חוליו איגלסיאס. כך העסקנו את עצמינו עד שההורים התעוררו, מאוד אהבנו את זה. סבא נהג להכין, לארוחות הערב, מאכל דרום אמריקאי בשם: בוריקיטס. ישבנו כל המשפחה ונהנינו. היה לנו אקווריום גדול מאוד מלא דגים, במיוחד גופים זוהרים, ומתקן מיוחד ששימש להשרצה של הדגים. יום אחד אמא שלי איילת האכילה יותר מדי את הדגים והתוצאה הייתה עצובה.

תשע"ח

קישור לסיפור של סבתא פנינה: חקר עליה ומנהגים של סבתא פנינה

הזוית האישית

יונתן: למדתי על סבא שלמה שלא זכיתי להכיר. מתוך הסיפורים אני מכיר את החיים של אמא שלי, ליאת והילה. על הילדות שלהן. היום אני יודע מהו מקור המאכלים שאימא מכינה לי. נהניתי לעבוד עם סבתא וחיכיתי ליום המפגש המשותף. אני רוצה להגיד לסבתא תודה רבה על החוויה המקסימה, על כך שבכל פעם הגעת בשמחה למפגש. שתמיד תמשיכי להיות סבתא מיוחדת ומטריפה ולעוד המון שנים של בריאות ואושר.

סבתא פנינה: יונתן, לכל מפגש הגעתי בשמחה לשעתיים של הנאה איתך. הקשבת לסיפורים ושאלת שאלות רבות, זוכרת אני משפט שאמרת: חבל שלא זכינו לחוות חוויות עם סבא, אני בטוח שהוא היה סבא מעניין ומטריף.