מאגר סיפורי מורשת

שמי שי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבא שלי, שאול.

סבא שאול נולד בחלב שבסוריה בשנת 1935. בשנת 1942 עלו לישראל הוא ומשפחתו, תחילה לחיפה ואז לתל אביב, אל שכונה על יד הים בשם כרם התימנים. בשנת 1948, כשסבא שאול היה בן 13, הוא היה עד ממקור ראשון לאירועי מלחמת יום העצמאות בכלל ולטביעת אלטלנה בפרט.

אלטלנה הייתה ספינת נשק ומעפילים שהגיעה לארץ על ידי אנשי האצ"ל (ארגון צבאי לוחם) בחודש יוני 1948 אחרי שדוד בן גוריון הכריז על פירוק המחתרות. בשל ויכוחים בן ראשי האצ"ל לבין דוד בן גוריון וכצורך לחזק את ריבונות המדינה הצעירה והצבא הטרי, החליט בן גוריון לא לאפשר את הורדת הנשק והחליט בצעד חריג להפגיז את אלטלנה מול חופי תל אביב והטביע את הספינה.

הטבעת האונייה אלטלנה – העשרה

"סמוך לשעה 12 בצהריים, שידרה אלטלנה לחוף כי היא תחל בפריקת הנשק ואם יפריעו להם בכך – יפתחו באש. דבר זה הוביל להערכות רבה בחוף. עיתונאים שהיו במועדון "סקופוס" נדרשו לעזוב בגלל סכנת קרב. […] חילופי היריות בחלק הראשון בקרב בתל אביב, נמשכו חצי שעה, עד לשעה 12:45. לטענת לנקין, מפקד צה"ל יצר קשר עם האונייה והודיע כי יפסיק את היריות אם תחדל פריקת הנשק ואנשי אצ"ל הסכימו לכך. חיילי צה"ל הסכימו לפינוי הנפגעים באמצעות אמבולנסים ומשאיות שהגיעו דרך רחוב מאפו. תושבי תל אביב שהסתתרו מפחד הירי, יצאו מהבתים בתחושה שהקרב הסתיים.

[…] בשעה 16:00, לאחר שחלף מועד האולטימטום, פתח תותח של צה"ל באש התראה לעבר האונייה. הפגז השני שנורה מהתותח פגע במחסן האונייה וגרם להתלקחות דליקה. לטענת אלון הפגיעה הייתה בטעות ולא מכוונת. לאחר שנכשלו המאמצים לכבות את האש המתפשטת, נאלץ רב-החובל לפקוד על נטישת הספינה מחשש להתפוצצות חומרי הנפץ שעל סיפונה. האנשים שהיו על "אלטלנה" קפצו אל המים, וחבריהם, שהיו על החוף, יצאו לקראתם עם סירות חסקה.

יצחק רבין כתב בזכרונותיו, שבראותם את ה"אלטלנה" בוערת, אנשי האצ"ל על החוף נתקפו בהיסטריה וצעקו "בגין על האונייה! הצילו את בגין!". לפי עדות רבין, אנשי הפלמ"ח הגבירו בתגובה את עוצמת האש שירו על האונייה, ואילו הוא ומפקדים נוספים של הפלמ"ח, שנמצאו במלון ריץ (מטה הפלמ"ח בתל אביב), ניסו להפסיק את הירי על האונייה לאחר שהבינו שהקרב נסתיים למעשה ולא נשקפת עוד סכנה מצד "אלטלנה": "אש תופת, בעוצמה בלתי רגילה, מכל כלי-הנשק, נפתחה לעבר האונייה." (להמשך קריאה: אלטלנה בויקיפדיה)

סבא שלי היה שם בחוף הים וראה את הכל. הוא היה בן 13 בזמנו. הוא חזר הביתה וסיפר לאביו ניסים, אשר כעס מאוד ונתן לו סטירה, אותה זכר כל חייו. אביו ניסים אמר לו שזה היה מסוכן ו" עדיף שהוא יבכה מאשר ההורים שלו יבכו".

הזוית האישית

היה ממש נחמד ללמוד על סבא שלי,שלא יצא לי להכיר הרבה זמן. היה ממש כיף לראות את סבתא שלי ואבא שלי נרתמים ועוזרים לי,אני ממש מודה להם על זה.