מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי סאלח שמס נולד ב (1940)  במג'דל שמס ברמת הגולן, בתקופה שהיא היתה עדיין בשטח סוריה.

מַגְ'דַל שַׁמְס  היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל ויישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן במורדות הר החרמון. והוא היישוב השני הכי צפוני בישראל, אחרי מטולה. היישוב שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי. בשנת 1982 הוכרז היישוב, המוכר עד היום בכינוי כפר, כמועצה מקומית.  היישוב נוסד בשנת 1595 על ידי שליט האזור, האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (על אדמותיו הוקם נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.

חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, ונתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, ביניהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים "מקברת אל יהוד" – קברי היהודים. מהקמת סוריה ב־1946 ועד 1967 היה היישוב חלק מסוריה.

סבי למד בבית ספר יסודי בעיר קונטרה.

קונטרה הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק, והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה. במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה לידי סוריה.

כשסבי הגיע לגיל עשר הוא החל לעבוד עם אבא שלו בחקלאות, והגידול העיקרי שלהם היה חיטה.  בקיץ הם היו עובדים בשדה ועוסקים בעיקר בקציר החיטה.

ב 1960 הוא התחתן בגיל עשרים עם סבתא שלי סמיחה שמס, והם בנו את הבית שלהם בבוקעאתא, והביאו לעולם תשעה ילדים, שמונה בנות ובן.

בשנת 1967 ישראל כבשה את רמת הגולן, והוא וההורים שלו עברו לגור בישראל.

סבי המשיך לעבוד בחקלאות עד שלא יכול היה להמשיך, כי הוא היה חולה במחלת הסוכרת, וכן במחלת לב. הוא לא יכול היה לצאת מהבית לתקופה ארוכה, ולצערי הוא נפטר בגיל צעיר כשהוא רק בן שישים ושמונה שנים.

הזווית האישית

להלן תעוד הסיפור של סבא סאלח שמס על ידי נכדתו מלק סובח, במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי, שהתקיימה בבית ספר דנציגר בקרית שמונה, בהובלת ימית בנשבת, בתשפ"א- 2022