מאגר סיפורי מורשת

שמי אילן, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד סיפור מחייו של סבי, יוסף ארוניס. יחד אנו מנציחים את הסיפור במאגר המורשת של התכנית.

יוסף, סבא שלי, נולד בתאריך 26.12.1952 באוקראינה, להורים לובה ואברהם. הוריו גם מברית המועצות לשעבר. הוא מספר כי החיים באוקראינה היו נחמדים ונעימים. את סבתא ואשתו לעתיד, גינה, הוא פגש במסיבה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, באוקראינה הם גם ילדו את בנם הבכור זאב (אבי).

יוסף, סבא שלי, עלה לארץ ביחד עם גינה אשתו ואבא שלי זאב. הם עלו בשנת 1978 ובהתחלה גרו בדימונה. בתחילת החיים בישראל המצב הכלכלי היה קשה מאוד, בנוסף היה קשה להסתגל לשפה. לאחר שנה הם התחילו לצאת מן הבור הכלכלי ולקום על הרגליים, והצליחו לעבור לאשדוד. הם שינו מספר דירות גם באשדוד, עד לבית בו הם מתגוררים כרגע. הם הצליחו למלא את הבית באהבה וחום תמיד, גם כאשר היה קשה, ועברו את תקופת הסתגלות כמשפחה אחת ומאוחדת.

בשירות הצבאי בישראל, סבא שלי היה בחיל ההנדסה הקרבית. ביום פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, סבא שלי היה כבר מוכן לקבלת צו 8. לדבריו, כאשר הוא חזר הביתה מהעבודה והבין כי החל משהו, הוא מיד החל להתארגן על ציוד נחוץ. כך שכאשר הוא קיבל את הצו, הוא יכל לצאת באופן מיידי. מיד כשהגיעו לבסיס הם קיבלו נשק, מדים, בגדים. קרוב לתשע בערב יצאו לכיוון לבנון. באותו הזמן, המלחמה כבר החלה, כוחות הקומנדו כבר הספיקו לפתוח את השערים. התפקיד שלו במסגרת האוגדה שלו היה לפתוח צירים. הם היו זוחלים על הבטן עם דוקרנים ודוקרים את האדמה לצורך חיפוש מוקשים. הוא מספר שהם היו עושים את זה תחת חילופי אש בין צה"ל למחבלים. בנוסף הם עסקו במציאת מלכודות וניטרולן. לדבריו, אלה נמצאו בחנויות ובמקומות שיכלו לשמש בעת לחימה. הוא מספר שפעם אחת הם הגיעו לבור שחפרו האויבים. הם היו צריכים לפתוח גשר על ידי אחד מהטנקי גישור, זו פעולה שלוקחת זמן. שם שמעתי ממנו את המילים הבאות "מלחמה זה דבר אסטרטגי… אין הרבה מקום להסתער".

עד הפנסיה סבא שלי עבד כחרט, הוא עבד במקומות כגון בתעשיה האווירית, מספר חברות אזרחיות ולאחר זמן מה ועד הפנסיה הוא עבד בתעשייה הצבאית. גם היום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא ממשיך לעבוד בתעשייה, אך לא כחרט. אחד הסיפורים שהוא סיפר היה שהגיעה הזמנה של חלק מורכב שלא יכלו לייצר אותו ורצו לשלוח את ההזמנה לחברה בחו"ל, אך סבא שלי הציע לייצר בכל זאת את החלק עצמאית, ואכן הצליח לעשות זאת.

התחביבים של סבא שלי היו תמיד קשורים לעבודה עם הידיים. יש לו גינה בה הוא מגדל עצי פומלה וקלמנטינות, הוא אוהב להרכיב ולפרק דברים. למשל הוא עשה שיפוץ לא קל בבית שלהם, הוא בעצמו צבע ויצר טקסטורה חדשה לקירות החיצוניים בביתם והוא פירק חלק מהקיר כדי לעשות חלון חדש.

הזוית האישית

סבא יוסף: מאוד נהניתי שהנכד שלי מתעניין בעבר ובשירות הצבאי שלי. הזכיר לי את הזמן בו הייתי צעיר. הייתי רוצה לאחל לו שיצליח לבנות משפחה טובה ושגם כשהוא יגיע לגיל הזה, מישהו יתעניין בעבר שלו.

הנכד המתעד אילן: היה מאוד נעים ומעניין להכיר את העבר של סבא שלי. אני מאחל לו הרבה בריאות ושיוכל לספר את הסיפורים שלו גם לנינים.