מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, גיקי יצחק  אלדייר, נולד בתאריך 15.9.1955 במקנס במרוקו. מקנס היא עיר בצפון מרוקו ובירת מחוז מקנס תאפילאלת – עיר אימפריאלית. שם הוריו אליהו ומסודי. הוא גדל עם שמונה אחים ואחיות (פנינה, ריטה, דוד, גאולה, אבי, יפה, רפי ורונית).

הוא גר בשכונה היהודית מלאח והייתה להם חווה. סבא למד בבית ספר תלמוד תורה. החברים המיוחדים שלו היו יעקב ושמואל, הם אהבו לשחק כדורגל. בכלל, סבא שלי עשה הרבה ספורט כשהיה צעיר.

סבא ואני בבת המצווה שלי

בשנת 1971 עלה סבא מצרפת בגיל שש עשרה. הוא רצה להצליח בחייו המקצועיים ולכן למד מסחר בבנייה וחשמל בחטיבה אורט (חטיבת ותיכון טכנולוגיה יהודית). הוא היה מאוד נחוש והיה לו רצון ללמוד ולהצליח.

בבית הספר של סבא

בגלל האנטישמיות סבא שינה את שמו מאלמדוי לאלדייר. סבא התחתן עם סבתא שלי שקוראים לה שרה. נולדו להם שתי בנות: דבורה – אימא שלי ודודה שלי אורלי.

המשפחה שלי ושל דודתי עלו ארץ בשנת 2014. סבא וסבתא שלי עלו לארץ ביולי 2016 בכדי להיות ליד הילדים שלהם. הם מבלים את זמנם חצי בצרפת וחצי בישראל כי הוריה של סבתא שלי גרים בצרפת והם זקנים.

התחביב של סבא שלי זה לעסוק בספורט וללמוד דברים חדשים. סבא רוצה שאני אצליח בלימודים, שאלמד מקצוע שאני אוהבת וגם חשוב לו שאשמור את המידות הטובות.

סבא שלי לימד אותי שצריך ללמוד ולהיות בעל כח רצון, ולהצליח בכל דבר: בלימודים, להגשים את החלומות שלי. והכל על ידי רצון ועבודה קשה.

הזוית האישית

שני הנכדה המתעדת: סבא שלי לימד אותי שצריך ללמוד ולהיות בעל כח רצון, ולהצליח בכל דבר: בלימודים, להגשים את החלומות שלי. והכל על ידי רצון ועבודה קשה.