מאגר סיפורי מורשת

אברהם (בובי) מרק נולד ב 27 באוגוסט 1913 בצ'כוסלובקיה, למשפחה בת 11 אחים ואחיות. כך הוא מספר את סיפורו מתקופת המלחמה: "ברחתי מצ'כוסלובקיה כשהגרמנים תקפו. התלבטתי רבות אם לעזוב את המשפחה, התחלתי לארוז כדי לחפש מקום להילחם בנאצים, ויצאתי לדרך עם מעט כסף וללא מסמכים. עליתי על רכבת לגבול הונגריה. בבדיקת הדרכונים אמרתי לעצמי שאם אלוהים רוצה להציל אותי – הוא ישמור עלי, וכך היה. עברתי בלי שאלות. בבודפשט פגשתי חברים שברחו גם הם. הגענו לשגרירות צרפת וביקשתנו להילחם בגרמנים. קיבלתנו מדים ונשק ולחמנו סביב פריז שהיתה ריקה מאזרחים לאחר שברחו מההפצצות. לחאר זמן מה הגנרל הצרפתי שחרר אותנו. נסענו לאיזור ווישי באופניים ומשם לאנגליה באונייה להלחם יחד עם הבריגדה הבריטית. התאמנו תקופה ארוכה באנגליה יום ולילה עד הפלישה לצרפת. לחמנו בנורמנדי. מלחמה קשה ביערות, היו הרבה נפגעים והרוגים. אלוהים שמר עלי. ניצחנו.

לאחר המלחמה חזרתי לצ'כוסלובקיה ושם פגשתי את יהודית שברחה מאושוויץ. לימים הפכה לאשתי. יחד הקמנו משפחה, עלינו לישראל בשנת 1949 למעברת עתלית ומשם לירושלים. נולדו לנו שני ילדים, שבעה נכדים ושישה עשר נינים. היה עוד נטויה. אלוהים נתן לי אותם במתנה במקום אחיי ואחיותי שאיבדתי שנשרפו ונהרגו במלחמה.

תמיד אני אומר שכל לידה של נכד או נין מחזקת את הניצחון שלי על היטלר. יהודית אשתי ואני עבדנו כל השנים בבית דפוס. יהודית היתה מבשלת ונמצאת הרבה במטבח לאחר יום עבודה ארוך וקשה. לכל אורך חיי דבקתי בשלושה עקרונות. הראשון הוא : אמונה באלוהים שנותן אוויר, מים ולחם. השני הוא: ככתוב בתורה תשמח בחלקך. והשלישי הוא: איזהו הגיבור הכובש את ייצרו."

עיטורים ואותות הצטיינות שקיבל סבי

הזוית האישית

שרון: הסיפור גרם לי להיזכר, לחפש, לחקור וחיזק את ההערכה והאהבה הגדולה שלי לסבא. הסיפור גרם לי לחזור ולהתגאות בשורשיי.