מאגר סיפורי מורשת

שמי נופר, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי, רחמים חמי, כולם קוראים לו רמי, מסבא שלי שמעתי את הסיפור המשפחתי אותו תיעדתי.

אבא של סבא שלי עלה מתימן לישראל בשנת 1936 בספינה הוא הגיע יתום.

שסבא שלי נולד הוא התגורר בנתניה בשכונת בן ציון. סבא שלי זוכר שהם גרו בצריף פחים שם הוא גר עם שני האחים שלו בחדר אחד. סבא זוכר שהיה בשנת 1950 חורף קשה מאוד, בו ירד שלג כבד גם בתל אביב.

בשנות ה- 50, הם היו משחקים, יחפים, בלי נעליים. היו להם שכנים תמנים שגרו ממול ואיתם הם שיחקו. הם הלכו לפרדסים ושיחקו בעיקר בחוץ. בגיל ארבע הוא הלך כבר לגן, הוא היה בגובה של הגננת שקראו לה יפה. הוא התחיל ללמוד תורה כבר בגיל שבע עם ההורים. הוא למד בבית ספר ממלכתי דתי.

 סבא רמי בילדותו

לסבא היו חוויות יפות מבית הספר, כל החברים היו נפגשים כולםיחד ומשחקים: כדורגל, מחניים, מוטרס ועוד. הוא היה ילד שובב. הוא מספר שבחג פורים, הם עברו מבית לבית וביקשו מתנות פורים. הם היו הולכים ברגל בכל השכונה, זאת הייתה שכונה גדולה, והאנשים נתנו להם כסף או ממתקים. הם היו לוקחים הכל ועם הכסף שקיבלו הם היו הולכים לקיוסק שם אהבו לקנות שם ארטיק קרח וגזוז. את הגזוז היו מוזגים בקיוסק ברז שהיה בו סודה והיו מוסיפים לזה תרכיז פטל.

בשכונה, כל בוקר היה בא חלבן אם כד גדול והיה מחלק חלב. בכל בוקר שסבא רמי היה בן 8-9 הם היו הולכים לעיר, שם היו קונים תירס. את התירס בישלו בדוד גדול. הם נהגו ללכת לקטוף פירות בשטח. סבא היה גם בתנועת נוער עם החברים. הם היו בצופים של בית"ר. סבא סיפר שהיה מאוד עצמאי, הוא גם זוכר שבגיל 13 אחרי הבר מצווה, הוא עזב את ביתו ועבר לגור לבד בעיר.

 סבא בצעירותו – הדוגמן

הוא שכר חדר בגיל 13, הוא כבר התחיל ללמוד ולעבוד. הוא עבד כל הזמן בעבודות שונות ומזדמנות. הוא גם עבד עם אבא שלו, הם היו מקבלים תשלום שבועי.

הוא עבד כך עד גיל 17 ואז התגייס לצבא. הוא זייף אפילו את החתימה של הההורים שלו, כדי להתגייס. הוא התגייס לגדוד הצנחנים קוראים לזה 890. הוא שירת בפלסר – פלוגת סיור- עם הזמן הוא היה סגן מפקד הפלסר. בגיל 18.5 עסק בדוגמנות מסלול של חברות ישראליות.

כשהשתחרר מהצבא הוא הכיר את סבתא שלי הוא עבד בתור מציל ים בנתניה בחוף סירונית ובערבים הוא עבד כשומר סף (שומר במועדוני לילה).

איך סבא שלי הכיר את סבתא שלי?

יום אחד סבתא שלי הגיע בערב למועדון שסבא שלי עבד בו יחד עם חברה. סבתא שלי ישבה בצד וסבא שלי היה בבר. הוא ראה שהיא יושבת לבד עם החברה שלה והוא שאל אותה אם היא רוצה לרקוד. סבא שלי היה רקדן ממש טוב, הם רקדו ביחד סלואו. סבתא הייתה אז צעירה, לפני גיל צבא. כך הם התחילו לצאת והיא התגייסה לצבא, הוא חיכה לה, היא שירתה בפיקוד צפון. בכל תקופת השירות שלה הם היו חברים וכשהיא השתחררה הם התחתנו

הם התחתנו במלון ראובן. הייתה חתונה מאוד נחמדה, זה היה בחודש אפריל 1973. לאחר החתונה עברו לגור בנצרת עלית (נוף הגליל), שם התגוררו, אולם אחרי תקופה קצרה של נישואיהם פרצה מלחמת יום הכיפורים. סבא שלי השתתף בהרבה מלחמות. אחרי מלחמת יום הכיפורים דוד שלי (אח של אמא שלי) נולד ואימא שלי נולדה ארבע שנים אחרי אח שלה.

מפעל חיים של סבא

בשנת 1976 סבא שלי הקים את המתמיד – המתנדבים הראשונים במשטרה- הוא גם הקים את קהילה נגישה לאנשים מוגבלים ודאג שיהיה להם טיולים וסידורים אישיים. הוא ליווה משפחות נזקקות. הוא הקים מתנדבים ומתנדבות שיבקרו אצלהם בבית כל משפחה פעם בשבוע.

הזוית האישית

סבא רמי: היה לי ממש כיף וממש נהנתי לספר לך את סיפורי.

נופר: ממש נהנתי לשמוע את הסיפורים של סבא שלי.