מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי פרימר, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי הבכור, רום, יחד אנו מתעדים את סיפור חייו של אבי, ישראל פרימר, ומעלים את סיפורו אל מאגר המורשת של התכנית.

שם אבי הוא ישראל פרימר שנולד בעיר הפולנית לוד'ג בשנת 1921. העיר הפולנית לודג' היתה עיר תעשייתית ושליש מתושביה היו יהודים. גם הפולנים הגויים וגם היהודים עבדו יחד בהרמוניה ולא היו שום קונפליקטים ביניהם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, אבי – שהיה נצר למשפחה בעלת 12 אחים ואחיות – הצליח להימלט מהנאצים לברית המועצות. בגלל היותו מכונאי מחונן הוא התקבל לעבודה אצל הסובייטים.

בתחילת דרכו בברית המועצות הוא הגיע לעיר בשם סטלינגרד ושם, אחרי שנפצע מהפצצות מטוסים הנאצים שהפציצו את המפעל שבו הוא עבד, פינו אותו לאזור בשם הרי אורל לעיר בשם סברדלובסק. (רכס הרי אורל ממוקם באמצע רוסיה והוא מפריד בין אסיה לאירופה). שם הוא הועסק על ידי הסובייטים בתעשייה הביטחונית של ברית המועצות. הוא עבד במפעל לייצור כוונות אופטיות למפציצים של ברית המועצות. ובמקום הזה (בסברדלובסק) הוא פגש את אמי תמר והם התחתנו. בשנת 1945, עם תום מלחמת העולם השנייה והבסת גרמניה הנאצית, נולד להם בנם הבכור אלכס ובאותו מועד בערך הם החליטו שהם חוזרים לפולין.

כשהגיעו לפולין ולא היה מקום אחר פנוי, הושיבו אותם בעיר בשם ורוצלב (עיר גרמנית לשעבר) ושם נולדתי אני, בנם השני, ושמי יוסי. בגלל המצב בפולין שהיה מצב מאוד לחיץ, אפילו שלא נשארו כמעט יהודים בפולין, עלינו לארץ בשנת 1954 וכל המשפחה הגיעה לארץ ב 1 למאי 1957 והם נכנסו לקיבוץ (עין כרמל).

אחרי זמן קצר בקיבוץ החליטו שהקיבוץ לא בשבילם מבחינת צורת חייהם. לאחר מכן עברנו לעיר רחובות. שם נולד אחי הקטן, בנם השלישי, פנחס. כך המשיכו חייהם בארץ עד אשר הגיעו לשיבה טובה.

התבקשתי על ידי נכדי הבכור והאהוב רום לתאר את מסע הנדודים של אבי ז"ל. עשיתי זאת בחפץ לב ובלי היסוסים. רוב הדברים היו חקוקים בליבי מהסיפורים בבית. הייתי צריך להתעדכן רק בכמה תאריכים וכל השאר זרם מעצמו. הפרטים הם לקוניים (בקצרה) ועובדתיים, אבל אף אחד לא יכול להיכנס לנעליו של אבי ולתאר או לשער את מה שעבר עליו בשנים האלו, כשהיה בן 18 בקושי, בשנת 1939, כשהוא בורח מהנאצים ומגיע לאזורים זרים ולא מוכרים. הוא נקלע לעיר במצור ובמלחמה, נפצע ופונה לאזור הרי אורל, שם עבד בתעשיית המלחמה. שם התחתן ונולד לו ילד. כשחזר לפולין בשנת 1945 בהיותו כבר בעל משפחה, לאחר שש שנים של נדודים שתמו רק בשנת בשנת 1957 עם העלייה לארץ.

הזוית האישית

סבא יוסי: טוב שיש את תכנית הקשר הרב דורי המיועדת לילדים ולנכדים. צריך מדי פעם להרים את הראש מן המסך ולנער את האבק מזיכרונות רחוקים ולפעמים עצובים.

רום הנכד המתעד: היה לי מאוד מרגש ומעניין ללמוד דברים חדשים שלא ידעתי על משפחתי ולהקשיב לסיפור של סבי על חייו של אביו.