מאגר סיפורי מורשת

סבא חיים נולד בשנת 1895 ברוגצ'וב שבאוקראינה ולמד בישיבה. בשנת 1917 גייסו אותו לצבא הרוסי. באותו הזמן הייתה מהפכה ברוסיה ואת חיים שלחו לקורס קצינים בבית ספר לקצינים של הצבא האדום. בהמשך הוא גוייס כקצין לצבא האדום ושלחו אותו להילחם בחזית הפולנית.

סבא חיים נלחם בחזית הפולנית, עד שהרוסים נחלו תבוסה והתחילו לסגת. הוא התחיל לסגת איתם וכשהגיעו לפינסק החליט להישאר שם. סבא פשט את המדים ותכנן לחיות שם כאזרח. אבל כנראה שלמעלה תיכננו לו משהו אחר..

בינתיים הצבא הרוסי הלבן של הגנרל בלכוביץ (ששיתף פעולה עם הפולנים) נכנס לעיר והחיילים הרוסים בזזו רכוש ופגעו ביהודים בעיר. סבא לא יכל לראות את זה והוא החליט להקים גדוד יהודי שיגן על הקהילה. הוא הגיע לדבר עם המנהיג של הצבא הרוסי הלבן – סבינקוב. הסביר לו על כוונותיו להקים גדוד יהודי וביקש לעשות זאת במסגרת הצבא שלהם. למחרת כבר הודיעו שקם גדוד יהודי חדש, הזהירו שלא לפגוע ביהודים בעיר והודיעו שחיילים שיתפסו פוגעים ביהודים או בוזזים רכוש יעמדו לדין.

יום אחד נכנס סבא לעיירה טרוב והגיע לביתו של השוחט היהודי. ברגע הראשון השוחט נבהל וסבא התחיל לדבר אתו ביידיש, אבל הוא עדיין לא האמין שהוא יהודי, רק למחרת כשסבא הלך לבית הכנסת וקרא בתורה, הוא האמין לו ואף נתן לו מקום בביתו. למחרת רב העיירה הגיע אל סבא חיים וסיפר לו כי עומד להתקיים היום משפט לשלושה יהודים ששיתפו פעולה עם הבולשביקים כדי להתפרנס, וביקש ממנו שיעזור להציל אותם. סבא פנה למנהיג הרוסי וביקש חנינה עבורם. הוא הבטיח לו שאם יחונו אותם, הוא בעצמו יהיה אחראי שהם יהיו נאמנים למשטר הרוסי דרך הגדוד שלו. השלושה כבר נידונו למוות, אבל ברגע האחרון הצליח סבא להציל אותם והם הצטרפו אליו.

סבא המשיך לפעול בסביבת טרוב עד גמר המלחמה בין הפולנים לבולשבקים. ומשם חזר לוורשה ועלה לארץ ישראל.

בגלל שסבא ערק מהצבא הרוסי האדום, הוא לא יכל לחזור למשפחתו באוקראינה וכתב מכתב לאבא שלו שהוא מתלבט אם לעלות לארץ ישראל או ללכת לאמריקה ואבא שלו אמר לו – לא מחליפים גלות בגלות, תעלה לארץ ישראל.

סבא עלה לארץ ישראל ובהתחלה גר בתל אביב והיה שוטר יהודי בצבא הבריטי, בהמשך עבר לנתניה והיה ממקימיה. שם התחתן עם סבתא רחל ונולדו להם שלושה ילדים, יוסף משה וחיה. חיה היא סבתא שלי.

הזוית האישית

אורית הסטודנטית המתעדת: החוויה הכי חזקה שהייתה לי היא תחושת החיבור לשורשים שלי והגאוה בסבא רבא שלי חיים, על האומץ שלו היוזמה ותחושת השליחות. זה עורר בי רצון להוסיף עשייה של טוב בעולם כממשיכה שלו ולקבל ממנו כוחות.