מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה מנדלסון, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, יחד עם סבא גדעון שסיפר לי על אביו, סבא רבא שלי, יעקוב מנדלסון שנולד בשנת 1906, כינו אותו בשם ז'ק.

סיפורו של סבא רבא ז'ק, כפי שסופר לשירה ע"י סבא גדעון

לצערי, אין לי הרבה מידע על ילדותו של ז'ק. ידוע לי רק שהוא נולד בפוזנן, עיר במערב פולין. היו לו שבעה אחים ואחיות. כשהתבגר משפחתו עברה לגרמניה לעיר ברלין, שם הוא נרשם לבית ספר רגיל, בניגוד לפוזנן, שם למד בבית ספר יהודי.

עלייתו לארץ ישראל

כשהנאצים עלו לשלטון והחלו לקבוע גזרות על היהודים, ז'ק וחבריו מתנועת הנוער החליטו שהגיע זמנם לעלות לארץ ולקחו איתם את משפחותיהם. מסיבה לא ברורה הוריו של ז'ק החליטו להשאר בברלין ולאחר מכן נספו בשואה. הוא היה אז בערך בן 29 או פחות. כשהוא וחבריו ומשפחתו הגיעו לארץ, הם התחילו להתפזר בכל מיני קיבוצים. ז'ק חי בערך שבוע בקיבוץ. הקיבוץ לא מצא חן בעיניו, הוא ארז את דבריו והלך לגור לבדו בתל אביב.

הסתגלותו של ז'ק בארץ ולימודי הפסיכולוגיה

בעודו מתגורר בתל אביב, ז'ק התפרנס מעבודה במפעל יצור, הוא עבד במפעל בשעות 08:00 – 16:00 ולאחר מכן החליט להקדיש את שארית היום שלו ללימוד פסיכולוגיה. כך התחילה הקריירה שלו כפסיכולוג, הוא למד פסיכולוגיה בשעות 17:00 – 00:0

הכרתו עם סבתא רות

באותם שיעורי פסיכולוגיה, למדה גם סבתא רות יחד עם ז'ק, שעבדה כגננת באותו זמן. השניים התאהבו והתחתנו. לימים הביאו את גדעון שזה הוא סבא שלי.

עבודתו בתור פסיכולוג

באותה תקופה ז'ק היה בין הפסיכולוגים היחידים בישראל וגם בין המפורסמים ביותר. לאנשים לא היו רכבים פרטיים באותה תקופה ואנשים הגיעו אליו ממרחקים ברכבת ובאוטובוסים. סבא שלי מספר שהמון אנשים היו מגיעים לבית שלהם (של ז'ק, רות וגדעון ) מותשים וסבתא רות הייתה ממש מפנקת אותם באוכל ושתייה, הוא מספר שהיו מגיעים המון אנשים לבית וחיכו בתור בתוך הסלון שלהם מכיוון שאז לא היו קליניקות כמו היום.

ז'ק היה מאוד מפורסם באותה תקופה וגם לאחר מכן אפילו כשאבא שלי נולד, הוא היה פסיכולוג מוערך מאוד שכתב הרבה מאמרים והצגות מקרה. אבא שלי מספר שהייתה לו ספרייה ענקית בבית ועד היום יש לנו בבית כמה ספרים משם.

סגירת מעגל – פסיכולוגים מדור לדור

אגב כיום גם אבא שלי פסיכולוג והוא מדבר על סבא ז'ק הרבה מאוד, אבל הסיפור הכי מפתיע היה כשאבא שלי רק התחיל את הדרך שלו בפסיכולוגיה, הוא הגיע לראיון עבודה אצל ב'. ב' שאלה את אבא שלי: "למה אתה רוצה להיות פסיכולוג?" " למה פסיכולוגיה מעניינת אותך?". בהתחלה אבא שלי לא ידע כל כך מה לענות והוא נתן לה דוגמאות לנושאים שהוא אוהב לקרוא שקשורים לפסיכולוגיה או משהו בסגנון. התשובה הזו לא סיפקה את ב' והיא שאלה את אבא שנית את אותה שאלה, ואז אבא שלי נזכר בסבא ז'ק, הוא סיפר לה על ז'ק ועל מי שהוא היה ומה הוא עשה בחיים. משום מקום ב' פשוט התחילה לבכות. אבא שאל אותה מה קרה ולמה היא בוכה? אז ב' סיפרה לו שהיא בעצמה הייתה מטופלת של ז'ק!!! אבא שלי היה המום ומאז הסיפור הזה נשמר במשפחה.

סיכום

כל בן אדם במשפחה שלי סיפר לי כמה סבא ז'ק היה מדהים ואיזה דברים הוא עשה ולאיזה הישגים הוא הגיע בחייו ולמרות הוא נפטר עוד לפני שנולדתי, אני גאה שאנחנו משפחה.

נהנתי מאוד.

הזוית האישית

שירה הנינה: לפי דעתי הסיפור של יעקוב, ז'ק, הוא לא סיפור שגרתי, מפני שבאותם ימים פסיכולוגיה לא הייתה עבודה ידועה ולא היה קל להפוך לפסיכולוג ובכל זאת הוא לקח סיכון והלך ללמוד משהו שהוא אוהב.

סבא גדעון: בעיניי הסיפור של סבא ז'ק הוא פשוטו כמשמעו: הסיפור של עם ישראל.