מאגר סיפורי מורשת

שמי אוהד, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבא רבא שלי, הנרי אהרון לוי אסולין, כפי שסיפרה לי עליו בתו, סבתי.

זהו סיפורו של סבא רבא שלי, הנרי אסולין ז"ל, שנולד בעיר קונסטנטין שבאלג'ריה. הייתה לו ילדות מהנה למדי, הוא היה בן יחיד למשפחה מבוססת. אביו, שאול אסולין, היה ספר ואמו רות אסולין, הייתה סופרת, וידעה ממש טוב צרפתית. הוא למד בגימנסיון גם ביסודי וגם בתיכון.

משנת 1830 עד 1962 שלטו הצרפתים באלג'יריה, שהפכו אותה לקולוניה צרפתית. היהודים המלומדים איישו משרות בכירות בכל משרדי הממשלה, בבנקים ובכל תחומי הכלכלה באלג'יריה ותמכו בממשל הצרפתי. הדבר עורר קנאה ושנאה בקרב הערבים המקומיים. בשנת 1934 היה פוגרום גדול בקונסטנטין בו נהרגו הרבה יהודים על ידי ערבים שהחלו במרד ורציחות של יהודים נגד השלטון הצרפתי.

בשנת 1962 התחיל המרד בקונסטנטין וסבא רבא שלי גוייס על ידי המוסד, שפעל והפעיל פעילים רבים בקונסטנטין. סבא רבא שלי גוייס והעלה כ-1000 נערים יהודים לישראל שהוריהם לא רצו שהתגייסו לצבא הצרפתי. בשנת 1961 עלתה משפחתו של סבא רבא לארץ ובזה תמה תרמותו למוסד והוא החזיר את האקדח שבו השתמש לפעילות נגד הערבים.

למרות האזרחות הצרפתית שהייתה לו, העדיף לעלות לארץ ישראל ולא לצרפת מטעמי ציונות. כשהיה קשה, תמיד סבא רבא שלי היה אומר: "לא משנה כמה קשה, הכל מקדש את האמצעים, מה שלא נעשה, הכל מקדש את האמצעים, גם אם קשה וחסר כסף, הציונות שווה את הכל". המסר שלו הוא שלא משנה כמה קשה, נצטרך להקריב את הכל (כסף, זמן) למען המטרה ובסוף זה שווה את זה!

סבא רבא הנרי הותיר אחריו שלוש בנות: סבתי, דניאלה ושתי אחיותיה – רחל, ליאורה ואח נוסף ושמו פרופסור שאול לין, אשר המשיכו בדרכו של אביהם. משפחה מאוד ציונית שמאוד אוהבת את ארץ ישראל, דואגת לטייל ולהכיר את כל ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.

הזוית האישית

אוהד הנכד המתעד: תכנית הקשר הרב דורי, אפשרה לי זמן איכות מצוין עם סבתא שלי. מאוד נהנתי להיחשף לסיפור חייו של סבא רבא שלי, זה היה מאוד מעניין לעבוד עם סבתא. סבתא שלי גם מאוד התרגשה שנכדה הבכור (אני) בחר דווקא באבא שלה. היא מאוד נהנתה ושמחה לעשות איתי את התכנית.