מאגר סיפורי מורשת

שמי הילי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מעלה יחד עם סבי סיפור תיעוד משפחתי אל מאגר המורשת של התכנית.

שמו של סבא שלי הוא זאב שריג והוא עומד לספר לנו על סבא רבא שלי. שמו של סבא רבא שלי הוא שטיינקלר אברהם. נולד בתאריך 20.12.1921 בעיר סוסנוביץ שבפולין. תאריך פטירתו הוא ה-7.2.1986. לאברהם היו שני אחים ושתי אחיות. אברהם היה דתי עם פאות, כובע וחליפות, בדומה מאוד לחרדים של היום. כל משפחתו הקרובה (גרעינית) והרחוקה נולדה והתגוררה באותה העיר (כולל ההורים).

סבא רבא שלי היה פעיל מאוד בתנועת נוער ציונית הנקראת בית"ר. בנוסף, אברהם היה מאוד פעיל חברתית (גם מחוץ לתנועת הנוער). אחרי שסיים בית ספר יסודי, הוריו שלחו אותו ללמוד מקצוע הנקרא פרוונות, שהיה מקובל מאוד באותה תקופה, (משום שנשים קונות ולובשות הרבה מעילים וכו). הילדות שלו לא הייתה ארוכה במיוחד או שהיו הרבה דברים לספר עליהם, משום שמלחמת העולם השנייה פרצה כשהיה רק בן 17.

דבר ראשון שעשה אחרי המלחמה – הוא חיפש קרובי משפחה שנשארו בחיים ולאט לאט אחרי חיפושים מרובים, התאספו חבורה שהקשר בניהם הוא קשר משפחתי מסוים או חברתי מסוים שהתחיל בגרמניה, ונשאר לאורך זמן רב אחרי המלחמה (עד סוף ימיהם) וקשר זה היה עמוק מאוד, כל אחד לקח חלק בשמחות ובאירועים של האחר, וכל פעם מחדש הם הרגישו כמו משפחה (לפי דברי סבי שכבר נולד והכיר את החבורה). חלקם עלו לארץ באוניות וחלק מהחבורה עלו לארצות הברית. היות ואימא של סבי (אסתר) ואבא של סבי (אברהם) היו בחבורה ביחד, אברהם הכיר את אסתר עוד בימים ההם בגרמניה, שם גם התחתן עם איתה. הם ביחד כזוג נשוי עלו לארץ בשנת 1947 לאחר המלחמה. בתחילה גרו במעברה (אגרובנק).

כאשר אסתר נכנסה להריון הם עברו לצריף של חדר אחד בחדרה של שני זוגות, אסתר ובעלה, אחותה רבקה ובעלה שמעון, שם נולד משה, אחיו הבכור של סבי (זאב), באותו שבוע של ההכרזה של הקמת מדינת ישראל. כמה שנים לאחר מכן, דודה של אסתר פנה אליהם, ביקש מהם לעבור לאוסטרליה ושלח להם כרטיסים להפלגה לאוסטרליה, אך הם סירבו בגלל שאברהם היה איש ציוני ולא רצה לעבור לארץ אחרת אף על פי התנאים הקשים בארץ ישראל באותה העת. בעקבות זאת, דודה של אסתר רכש לזוג דירת שני חדרים בשיכון בחדרה. עם השנים נולדו סבי (זאב) ואחיו (יונה) באותו הבית.

כאשר עלה לארץ, אברהם התחיל לחפש עבודות כדי לפרנס את הבית. תחילה, הוא ניסה להתקבל לכל עבודה אשר הזדמנה לו. הוא עבד בחקלאות במשך שנה ולאחר מכן, מכיוון שידע קרוא וכתוב התקבל לעבודה כשוטר במשטרת ישראל ב-19.6.49, והמשיך לעבוד כשוטר עד פרישתו ב-1.5.79. תחילה הוא עבד כשוטר תנועה ולאחר מכן לימד בבתי ספר זהירות בדרכים, ולבסוף יצא לגמלאות.

לאחר שסבא רבא שלי יצא לגימלאות הוא עשה בעיקר את מה שטוב לו, למשל: את רוב זמנו הפנוי הוא הקדיש לנכדיו: מדי ערב היה בא לבקרם, משחק איתם, מאכיל אותם, עוזר לקלח אותם ובאופן כללי עזר בעבודות הבית שהיו. אחד מתחביביו באותה תקופה היה קריאה. הוא גם התעניין מאוד בכל הקשור לפוליטיקה. בנוסף, בבקרים היה יוצא מדי פעם להליכות וטיולים. הוא אהב לקחת את ילדיו לבית הכנסת ולהאזין לקטעי חזנות.

הזוית האישית

סבא זאב: היה לי מאוד נעים לשבת עם נכדתי ולספר ולהיזכר בסיפורים מן העבר. בנוסף, זוהי ההיסטוריה של המשפחה שלנו וחשוב מאוד לשמור ולהכיר אותה לדורות הבאים. הייתי רוצה להרחיב יותר על השואה שעברו הוריי ויתר משפחתי שנספו בשואה אך אין באפשרותי לספר עליה בעבודה זו משום שאבי לא נהג לדבר על השואה יותר מדי, אך הוא השאיר יומן ביידיש שהדור השלישי תרגם אותו לעברית. באהבה, סבא זאב.

הילי: אני באופן אישי מאוד נהניתי לשמוע על הסיפורים המרתקים של סבא רבא שלי ובעיקר נהניתי לשמוע על כך מהזווית של סבא שלי. בנוסף, מאוד אהבתי לבלות עוד זמן איכות עם סבי. תודה רבה סבוש, באהבה הילי.