מאגר סיפורי מורשת

שמי דניאל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד במאגר המורשת של התכנית את סבא שלי, ראובן מסיקה.

סבא ראובן, סבא שלי מצד אימא, נולד בארץ ישראל בתאריך 14.09.1951. אביו, רפאל, נולד בלוב בשנת 1920 ואמו, רחנה, נולדה בלוב בשנת 1921. הוריו של סבי, רפאל ורחנה, עלו לארץ באונייה "עצמאות" בשנת 1949 והגיעו לשער העלייה. כמה ימים לאחר מכן עברו למעברה בבית ליד וכעבור מספר חודשים עברו למעברה בגלילות, בהרצליה ושם השתקעו.

סבי נולד בבית יולדות כפר סבא, בזמן בו גרו בצריף במעברה בגלילות. לסבי יש שתי אחיות ואח: גיטה היא האחות הבכורה, לאחר מכן נולדה אינס, סבי נולד שלישי ואחיו ויקטור הוא בן הזקונים.

סבי זוכר מילדותו את יללות התנים, כשהם גרו בצריף. הצריף היה רעוע כמו אוהל והם היו צריכים לשמור עליו ולהגן על הבית שלהם. חדר אחד היה "חדר אמבטיה" ואילו השירותים היו בחוץ. סבי, משפחתו וחבריו היו מחזיקים את המוטות של הצריף בחורף כי היה מדי פעם סוער, הכל היה רעוע והבסיס של הצריף היה מורכב מעץ וברזנטים. סבי זוכר את הרעש של הקטרים שהוציאו עשן מבעד לצריף. ההורים שלו דיברו איטלקית שוטפת ואבא של סבא שלי היה שר לו המון שירים בעברית ואיטלקית.

בשנת 1955 הוריו עברו לנוף ים, למבנה. סבי בילדותו טייל בשדות ובילה הרבה בים, הוא אהב לטפס על עצים ובסופי שבוע פגש המון דודים ובני דודים שלו שהיו נשארים לישון אצלם מחמישי עד ראשון. הם היו משחקים המון יחד, שרים, צוחקים ומספרים סיפורים אחד לשני. בהיותם ילדים זו הייתה חוויה כיפית ומאחדת. סבא שלי זוכר את הטעם של האוכל הטעים של סבתו. במידה והם היו נוסעים לדודים היו נוסעים כל המשפחה באוטובוס ונהנים יחד מזמן משפחתי. בנוסף בילדותו סבי למד בבית הספר נוף ים ובילה עם חברים. הוא וחבריו היו מבלים את זמנם הפנוי בבניית מוצרים כגון: עגלות זרוקות שמצאו ברחובות, משחקים כמו "חץ וקשת" מחתיכות של עץ, ואף משחקים כמו קורקינטים וסקייטבורד.

בהמשך, סבי למד בתיכון אורט הרצליה, הוא היה נוסע באוטובוס לבית הספר. הוא היה גם חניך בתנועת הנוער העובד והלומד. שם היו להם פעולות של א"ש לילה, מסעות, מחנות וטיולים של כמה ימים עם הליכה רגלית. בנוסף, סבא שלי בצעירותו סייע לאביו בעבודת הגינון, צבר מכך חוויות רבות ונהנה מכך מאוד. בין הגינות שעבד בהן יחד עם אביו, הייתה הגינה של שגריר גרמניה הראשון בישראל. שם סבי זוכר שהיה שוטר שהיה בודק אותם בכל פעם שהיו נכנסים לעשות עבודות גינון אצל השגריר.

סבא שלי אהב מאוד לתופף בתופים, לאחיו ולו היה חדר של תופים אליו היה נכנס עם חברים ומשפחה ומתופף שם המון. סבא שלי חלם להיות בלהקת הנח"ל בשירותו הצבאי, אך בסוף עשה שירות קרבי בחיל האוויר, נ.מ, תותחנים נגד מטוסים.

סבא שלי הכיר את סבתי, שושי, במועדון במלון ברמת אביב, מחוץ למועדון סבא שלי התחיל עם סבתי ושאל אותה אם היא דוגמנית. סבתי אז בילתה עם חברה וחברה שלה שאלה את סבי אם הוא יכול להחזיר אותן לרמת גן. סבי מיד הסכים והסיע אותן לרמת גן, הוריד את החברה של סבתי. כשהוא הוריד את סבתי, הוא שאל אם אפשר לראות אותה שוב, היא אמרה "בתנאי שאתה תביא חבר ואני אביא חברה".

כיוון שלא היו טלפונים ולא דרכי תקשורת הם קבעו לצאת במקום בו הוא אסף את סבתי מהמסיבה. סבי הביא איתו חבר בשם פיני וסבתי הביאה חברה בשם מזל. סבא וסבתא יצאו שנתיים והתחתנו במרץ 1974. הם עברו לגור בנתניה, לאחר שנה נולדת דודה שלי ליאת, לאחר שנתיים נולדה דודתי קרן ואימא שלי הדס נולדה חמש שנים לאחר מכן. סבא וסבתא שלי אוהבים המון לטייל יחד, לצחוק ולהיות עם הנכדים.

בנוסף, לסבא שלי תחביבים רבים כמו לשחות בים, לשוט בחסקה, לטייל על חוף הים ולטייל בשדות. סבי אוהב לחקור על ההיסטריה ולראות בנושא זה המון תכניות. הוא אוהב לראות צילומים היסטוריים אותנטיים בערוץ ההיסטוריה, נשיונל גאוגרפיק וערוץ הטיולים. סבי אוהב מאוד ספורט כמו כדורגל ופינג פונג. משנת 1967 ועד היום סבא שלי פחח רכב, מנהל הרכב במוסכי רכב.

סבא שלי מספר שישנה חנוכייה שעוברת מדור לדור והיא אצלם בבית. בכל שנה עם מדליקים באותה חנוכייה נרות חנוכה. המסר של סבא לדור הצעיר הוא שיגשימו חלומות, שיציבו מטרות ולא להיות מושפעים מהסביבה או מהטלוויזיה.

הזוית האישית

סבא ראובן: אני מאוד נהניתי, דניאל הקשיב לי, שאל אותי שאלות והיה סקרן לגבי ילדותי.

דניאל הנכד המתעד: נפגשתי יותר עם סבא שלי, בזכות התכנית ישבנו לדבר. כששמעתי את הסיפורים שלו זה היה מרתק, הקשר התחזק.