מאגר סיפורי מורשת

סבא צביקה הוא אמנם בן 74 (כמעט 75) אבל הוא ילד שובב מאוד. נראה לי שהוא פשוט עדיין לא התבגר. סבא שלי אוהב להצחיק את כולם ומספר תמיד המון סיפורים מצחיקים.

סבא צביקה נולד כמה ימים לפני כ"ט בנובמבר ועל תעודת הלידה שלו כתוב "פלסתין", כי מדינת ישראל עדיין לא נוסדה. "אני פלסטיני", הוא אומר וצוחק, למרות שהוא נולד בהרצליה. כשסבא היה בן חצי שנה פרצה מלחמת העצמאות. בצריף בו הוא נולד לא הייתה אפשרות להגן עליו ולכן ההורים שלו החליטו לשלוח אותו לקרובי משפחה בקיבוץ גניגר בעמק יזרעאל. "תמיד הרגשתי כאילו רבקה ונורית, בנות הדודות שלי, היו אחיות שלי, ודודה לאה אמיא שלי", כך מספר סבא צביקה על המשפחה בקיבוץ. כשגדל חזר להרצליה להוריו.

בשנות החמישים היה בארץ עוני רב והמדינה הגבילה רכישה של מזון וצרכי מחייה. תקופה זו נקראה תקופת הצנע. כל אזרח שובץ לחנות מכולת שבה קיבל את המזון והמוצרים שמוקצבים לו. היו פתקים (תלושים) שעליהם היה רשום מה הוקצב למשפחה. אימא של סבא הייתה חותכת את הפתק של הלחם לשניים ומבקשת חצי כיכר ביום אחד ואת החצי השני ביום אחר. היא הייתה רבה עם המוכר שהוא יחתוך את כיכר הלחם בדיוק באמצע. לפעמים בימי שבת הייתה אימא של סבא מבקשת מהילדים שישנו עד מאוחר, כך אפשר לחסוך את ארוחת הבוקר. למרות העוני, סבא צביקה מספר על ילדות מאושרת.

אביו עבד בחקלאות, הוא גידל אבוקדו ובננות (ומנגו, שסק ועוד). סבא צוחק ואומר: "גדלתי על העצים". הוא אהב לטפס אל צמרות העצים, שם אפילו עשה את שיעורי הבית שלו. סבא סיפר לי על הוריו. הם עלו לארץ מפולין ורוסיה בעלייה השלישית. סבא צביקה מאוד גאה בהוריו על כך שהם חלוצים אמיתיים.

סבא רבא נתן וחיים נחמן ביאליק

נתן, אביו של סבי, הגיע באונייה לתל אביב בשנת 1924. הציעו לו לעבוד במשרד בעירייה אבל הוא סירב. הוא אמר שאת ארץ ישראל צריך לבנות בידיים ולא במשרד. אחת העבודות הראשונות שלו כחלוץ הייתה לרצף רחוב בתל אביב. ברחוב זה גר המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. ביאליק היה יוצא לרחוב ומביא לו אוכל ומים. ביאליק ונתן הפכו להיות ידידים. בסוף יום העבודה ביאליק הזמין את נתן לשבת איתו על המרפסת ולשוחח. ביאליק היה איש מצחיק עם הומור שנון. הוא היה מעשן מקטרת ואומר שמקטרת זה בצד אחד אש ובצד השני טיפש.

לאחר שהוריו של סבא צביקה נפטרו, סבא ושני אחיו – אברהם ואורי – בנו על השטח של מטע הבננות והאבוקדו בתים, הידועה כיום כשכונת נטעים בהרצליה. השם נטעים נבחר בגלל שהשם של אבא של סבא נתן רשום בתעודת הזהות כנטע.

סבא צביקה לא אוהב לדבר על המלחמות בהן נלחם.

סבא מגשים חלום – לרדוף אחרי השמש

לפני שמונה שנים סבא צביקה החליט להגשים חלום. הוא עבר לגור בארה"ב, אבל לא בבית, אלא בקרוואן. הקרוואן הוא בגודל של אוטובוס כאשר הוא נוסע. כשהוא בחנייה, הצדדים שלו נפתחים והוא ממש בגודל של בית קטן. סבא צביקה חי בקרוואן במשך חמש שנים. הוא רדף אחרי השמש כלומר, בחורף טייל בדרום ארה"ב, ובקיץ בצפון. כל חודש או חודשיים סבא חי במקום אחר בארה"ב. בקייץ 2019 הייתי אצלו בביקור בקרוואן למשך שבוע. טיילנו באיזור וושינגטון. סבא שלי בשלן מצויין והוא הכין לי הרבה מאוד ארוחות טעימות, ואפילו לימד אותי חלק מהסודות שלו.

הזוית האישית

נגה הנכדה המתעדת: למדתי הרבה על סבא שלי, על משפחתו ושורשיו וביליתי איתו זמן איכות.