מאגר סיפורי מורשת

שמו של סבא שלי הוא צבי פרייזלר ז"ל. צבי הוא השם העברי של הרברט. זה שם גרמני נפוץ וגם ליהודים קראו כך. הפירוש הוא צבי. שם סבתי: סילביה פרייזלר. השם הוא שם צרפתי שההורים שלה אהבו. להורים של סבא צבי קראו נתן ולוטה פרייזלר ז׳׳ל. סבא וגם סבתא הם ילדים יחידים, בגלל שנולדו בשנות מלחמת העולם השנייה באירופה ואז לא נולדו הרבה ילדים למשפחות היהודיות. נתן פרייזלר היה חייט ולוטה פרייזלר הייתה פעילה ציונית ברומניה, ובישראל היא עבדה בבישול ואפייה. ההורים של סבתא סילביה: שמעון שניידר, היה טכנאי בתחום החשמל, וסבתא לוטה שניידר עבדה בישראל במפעל למרציפן.

הסביבה בה גדלו סבא וסבתא

סבתא סילביה גדלה בדירה בבוקרשט, עיר הבירה של רומניה. בדירה היו שני חדרים כי היה אסור לגור בדירות גדולות יותר. בישלו במטבח, התקלחו באמבטיה, כיבסו במרתף ביד, ושיחקו ברחוב. סבתא גדלה בעיר הבירה בוקרשט, זו הייתה שכונה מכובדת על יד פארק לאומי, היה בית ספר מול הבית, זה היה רחוב יפה ושקט. השכונה לא הייתה יהודית במיוחד. בית הכנסת היה רחוק מרחק נסיעה, לעיתים רחוקות הלכו לבית הכנסת. הם היו פוגשים יהודים בחגים, בבית הכנסת, והיו נוסעים למשפחה מחוץ לעיר. בחגים היו אוכלים מרק עוף, ביום יום היו אוכלים ממליגה (מאכל רומני מקמח תירס) , חצילים, קציצות. את הקניות עשו בשוק, שם היו קונים בשר וביצים.

סבא צבי גדל בעיירה בשם וטרה דורנה ברומניה. עיירת נופש יפה עם פארק ומי מעיינות. הם גרו בבית משותף לכל המשפחה של אימא שלו, הייתה שם גם מאפיה ומתפרה. בגיל 8 גירשו אותם מהעיירה, בגלל שהנאצים כבשו את רומניה וגירשו את כל היהודים לאזור ליד אוקראינה שנקרא טרנסניסטריה. ההליכה לשם הייתה ארוכה וקשה בשלג ובקור. כשחצו את הנהר בין רומניה לאוקראינה חלק טבעו ובחלק ירו.

הם היו בגטו ושם עברו את השואה. הם שרדו וחזרו לעיירה שלהם בסוף המלחמה. בשואה לא היה הרבה מה לאכול, אכלו מה שיש. סבא אף פעם לא בכה, רק בדרך חזרה ירדו לו דמעות מהקור. את בר המצווה שלו הוא חגג בדרך חזרה במאי 1945 בהרים המושלגים.

הזוית האישית

לסבתא היה כל כך כיף ומהנה ללמוד על הדברים שעברת כי את רובם לא ידעתי והתפלתי וגם הבנתי מזה החפץ שהיה לי בארוןלאורי היה מרגש ולהיזכר בדברים שהיו פעם וגם היה לי מרגש לספר על החפץ לנכד שלי