מאגר סיפורי מורשת

שמי עדי, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחייו של סבי, פוצי מירסקי, המשתתף עמי בתכנית.

סבא מספר: "כשהייתי בכיתה י"א, מונתי למפקד גדוד בצופים והדרכתי ילדים וילדות מבתי ספר יסודיים. בחופש פסח יצאנו למחנה בחיפה, בנינו מגדלים וישנו באוהלים.

באחד הלילות עקרב שחור עקץ את אחת הבנות. הזעקתי את צוות המרפאה שקבעו כי עקרב אכן עקץ את הילדה, הם אמרו שעקרב שחור לא מסוכן. למרות זאת לא הייתי שקט ומתוך אחריות ודאגה לילדה התקשרתי למגן דוד אדום. הם הגיעו במהרה מאוד ופינו את הילדה לבית החולים הקרוב.

הסתבר שהעקיצה הייתה ליד הלב שלה והילדה הייתה בסכנת חיים. על כך זכיתי להערכה בגילוי מנהיגות.

שחרן יהודה – עקרב

שחרן יהודה הוא עקרב נפוץ יחסית, שגודלו עד שמונה סנטימטרים, וצבעו שחור. קצות צבתותיו ופיסות רגליו בצבע חום. שחרן יהודה נפוץ בישראל, ירדן, לבנון, סוריה וטורקיה. תפוצתו של שחרן יהודה משתרעת במרכז הארץ וצפונה, באזורים עתירי צמחייה בדרך כלל, למעט אזורי חולות. בנדודיהם מרבים עקרבים אלו לחדור לבתי מגורים ולקומות קרקע. בטבע שוכן תחת אבנים בינוניות עד גדולות ותחת קליפות עצים (בין הקליפה לעץ).

עקרב זה אינו קטלני לאדם. לעקרב מזג רע יחסית, תנועתו מהירה, וכך גם עקיצתו, והוא נוטה לעקוץ בקלות. כאבי עקיצתו עזים ביותר ומתפשטים מכיוון העקיצה אל הלב עם מחזור הדם. הכאבים עוברים לאחר זמן ממושך, והופכים לקראת הסוף לעקצוצים קלים. עקרב זה מרבה לחדור למגורי אדם, ובעל יכולת טיפוס מעולה – הוא מסוגל להגיע לקומות מעל לקומות הקרקע. עקרב זה משמש חובבי טבע מנוסים בגידול ותצפיות. מומלץ להימנע מלהרימו על היד כדי להימנע מעקיצה." (ויקיפדיה).

יתכן וצוות המרפאה היה תחת הרושם כי עקיצת העקרב אינה קטלנית ולכן לא נבהל, מזל שמגן דוד אדום הגיבו לסכנה. תמיד כדאי להיזהר ולהתייחס ברצינות אל כל עקיצה!

הזוית האישית

עדי הנכדה המתעדת: זה היה כיף גם להיות ביחד עם סבא וגם לשמוע סיפורים ולהכיר אחד את השני יותר.