מאגר סיפורי מורשת

אני, עוזי מדר, נולדתי בטוניס בעיר ששמה Ben gardane, עיירת חוף הסמוכה לגבול של טוניס עם לוב.

עליתי ארצה מטוניס בגיל 13 עם משפחתי כי אנו היינו ציונים ואהבנו את הארץ ישראל. אני עליתי עם אבי, אחי המנוח מאיר שהוא היה נשוי, ואח נוסף בשם זקינו. יצאנו לדרך בחודש אוגוסט, בשנת 1957, במסע בדרך ארצה קודם כל הגענו לצרפת לעיר מרסי, שם היינו כשבועיים במחנה העולים שנקרא Condarinash.

היו במחנה עולים זה הרבה אנשים, היה צפוף מאוד. ישנו באוהלים ובצריפים. הייתה חלוקת אוכל לפי שעות בגלל הצפיפות ובנוסף לפעמים במחנה שמענו הרצאות או טיילנו בעיר. כשהיגיע יום העלייה, עלינו על אניית הסוכנות בהפלגה לנמל חיפה. בדרך הייתה עצירה של שעתיים באיטליה להצטיידות ומנוחה. ההפלגה  נמשכה ששה ימים בדרך מצרפת לישראל.

מנמל חיפה עלינו על משאיות וישר הגענו לשגב. הגענו לשגב בשעה 14:00 ערב ראש השנה, חנויות המכולת היו סגורות ולא היה לנו שום דבר כדי להתארגן לחג, נעזרנו בשכנים ובזכותם העברנו את החג. את הלילה הראשון בישראל העברנו בבית שבו גרנו, היה לנו מזל כי משפחות אחרות לנו במבנים זמניים.

בקליטה בחיפה,רצינו וביקשנו להגיע לנתניה או צפת, כי שם הייתה לנו משפחה, אך לא ניתנה לנו אפשרות בחירה. כשעלינו ארצה ציפינו להגיע למקום יותר מיושב, הגענו לשגב המקום היה שומם, לא היו מכוניות וכבישים וגם לא מים בברזים, בשנת 1957 האזור הזה היה מאוד שומם ומבודד.

לאחר כמה שבועות בחג סוכות אבא שלי והאחים שלי כבר עבדו בנטיעת יערות אורנים ופיתוח תשתיות באזור  ואני הלכתי ללמוד. למדתי בכפר נוער "פילדלפיה" שנמצא בין עכו לנהריה.

הזוית האישית

אסף: בטוניס סבא עוזי למד עברית וצרפתית ובזכות הידע הזה הוא עזר לתלמידים אחרים ללמוד עברית. שמחתי לשמוע על ילדותו ועברו של סבא, אני מאחל לו חיים טובים, בריאות ואושר.