מאגר סיפורי מורשת

שמי יהלי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי אני מעלה סיפור אודות סבא שלי, סמי גולן, אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא סמי הוא אבא של אבא שלי, הוא נולד בתאריך 6.6.1946 בבולגריה בעיר לופ-דיף. בשנת 1948 התחילה העלייה מבולגריה לארץ ישראל, וההורים של סבא שלי החליטו לעלות לארץ. הם הגיעו לארץ ישראל, ארץ היהודים, והביאו איתם את סבא שלי שהגיע בגיל שנתיים, ואת אחותו שהייתה בת 12 בעת העלייה.

סבא התגורר ביפו בשכונת גבעת התמרים, סבא שלי למד בבית הספר יונה הנביא שהיה נמצא בגבעת עלייה, זה היה די רחוק מהבית. סבא סיפר לי שהיה צריך ללכת הרבה עד שהיה מגיע לבית הספר, הוא היה הולך גם כשהיה גשם ושלוליות, וגם כשהיה קיץ והיה חם והייתה ושמש חזקה בחוץ – הוא היה כל יום הולך לבית הספר ובצהריים היה חוזר. הוא למד עד כיתה ח' ואחרי כיתה ח' החליט לצאת לעבוד ולא להמשיך ללמוד.

כשהיה עם חברים בשכונה, יצא סבא לשחק עם חברים. סבא והחברים אהבו לטפס על עצים ולקטוף פירות, אם היה עץ שמוציא פרי  הם היו מטפסים וקוטפים. סבא גם מאור אהב לשחק כדורגל. סבא שיחק בקבוצה של מכבי יפו בליגה. בהתחלה שיחק סבא בקבוצה של הילדים, ואחרי תקופה עבר לקבוצה של הנערים הבוגרים.

צבא ומלחמות ישראל

כשסבא הגיע לגיל 18 התגייס לצבא בשנת 1963 ושירת בצה"ל. סבא שירת בחיל התותחנים. בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים וסבא שלי נלחם מול ירדן בגזרת שכם וג'נין, הוא נכנס לתוך ירדן וגם לג'נין. הם הפגיזו וירו.

לאחר מכן, בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור, וזה היה כשאבא שלי היה בן שנה וסבא היה צריך לצאת למלחמה, הוא השאיר את סבתא שלי לבד עם שני ילדים. סבא סיפר שזו הייתה מלחמה קשה מאוד. המלחמה התחילה בהפתעה, בזירה מול הסורים גייסו את סבא ועוד הרבה מאוד אנשים שעשו בזמנו מילואים. הם קיבלו הוראה להגיע מהר לבסיס כי יוצאים למלחמה. זה היה ביום שבת, בזמן שכולם צמים החלו לטוס הרבה מטוסים באוויר, הייתה הרגשה שמשהו לא בסדר בזמן יום כיפור. אנשים יצאו מבית הכנסת והכינו את המדים, התלבשו ויצאו למלחמה. הגיעו מכוניות של הצבא לאסוף מילואימניקים. סבא נשאר בצבא חודשים. עד שהוחלט על הפסקת אש.

בשנת 1982 פרצה שוב מלחמה שנקראה "מלחמת שלום הגליל". המלחמה הייתה בלבנון שקרובה לסוריה, הייתה זו גם מלחמה קשה, איבדנו בה הרבה חיילים צעירים.

כיצד סבא הכיר את סבתא

סבתא נולדה בשנת 1952 בארץ ישראל. סבא עבד ברחוב עמק יזרעאל בשכונת פלורנטין, שם סבא עבד כרפד עם חבר טוב שלו. סבתא שלי, שהייתה מתגוררת בבניין ממול, היה מסתכלת עליו, והוא גם היה מסתכל עליה כשהייתה עוברת ברחוב. הוא ראה אותה בלונדינית ויפה, וחשב – 'זו הבחורה הכי יפה בשכונה'. אז סבא שלח את חבר שלו כדי לשאול אותה אם היא מוכנה להכיר אותו. סבתא שלי הסכימה והם קבעו ונפגשו. סבא שלי מצא חן בעיניה, וגם סבתא שלי מצאה חן בעיניו. כך, אחרי שיצאו ובילו והכירו, החליטו להתחתן.

הם קבעו תאריך וסגרו חתונה ברבנות בתל אביב. שם היה אולם חתונות יפה. אחרי החתונה הם נסעו ביחד לירח דבש, הם היו במלון דוד המלך  בתל אביב. אחרי שחזרו התחילו לחשוב איפה לגור, ואז מצאו דירה כדי לגור בה. הם התחילו לחפש דירה וברגע שמצאו דירה מתאימה, קנו את הדירה וחיכו שקיבלו מפתח עברו לדירה, וסבתא הייתה בהריון.

סבתא ילדה בן, את אח של אבא שלי, יעקב, הוא מבוגר מאבא שלי. אחרי שלוש שנים סבתא הייתה שוב בהריון, וילדה את אבא שלי, אסף. סבא סיפר לי שהיה כל כך שמח כשנולד אבא שלי, כי דוד שלי היה הילד הראשון, והוא היה בכיין, כל היום רצה שיחזיקו אותו על הידיים. כשאבא שלי נולד, הוא היה ילד טוב, ולא היה בוכה בכלל, רק אם היו צריכים להאכיל אותו, סבא שלי אמר שהוא לא האמין שיש ילד כזה טוב כמו אבא שלי כשהיה תינוק. אחרי שלוש שנים נולד להם עוד בן בשם טל, זה גם דוד שלי, הוא גר היום בחיפה, אנחנו לפעמים נוסעים לבקר אצלו בבית.

אחרי 11 שנה נולד לסבא וסבתא עוד בן שקוראים לו בן. הוא היה צעיר מאבא שלי בהרבה שנים. אבא שלי היה עוזר הרבה לסבתא שלי לשמור עליו, ומאוד אהב אותו. היום הוא כבר בן 31, הוא כבר התחתן ויש לו שני בנים חמודים שאני אוהבת אותם מאוד. אז כיום יש לסבא וסבתא שלי תשעה נכדים.

סבא לפעמים קצת לא מרגיש טוב, הוא עבר מספר ניתוחים, היה לו שבר בבטן, והיו לו כל  מיני בעיות בריאותיות, אבל ברוך השם עכשיו הכל בסדר. אני מאוד אוהבת את סבא סמי וסבתא נורית. יש לי גם סבתא מצד אימא שאני מאוד אוהבת אותה, וקוראים לה סבתא פרלה.

הזוית האישית

יהלי: כשראיינתי את סבא והוא סיפר לי על הילדות שלו ועל הבגרות שלו, הרגשתי כמה סבא מתרגש, כי הוא נזכר בכל מני דברים שעברו עליו, הוא גם היה קצת נבוך מלספר איך הוא הכיר את סבתא, ואיך שהם התאהבו וכו'. אני מאוד נהניתי לשמוע את הסיפורים ולדעת כמה שיותר פרטים על הילדות של סבא סמי.

סבא אמר כששאלתי אותו איך הוא הרגיש, שהוא נהנה מאוד לספר לי את החוויות מהמלחמות ומזמן ששירת בצבא, ועל הילדות איך הלך לבית הספר, ואמר שבסך הכל היה לו מאוד כיף לשתף אותי בסיפוריו.