מאגר סיפורי מורשת

שמי נפתלי גרין, ונולדתי בטורונטו, קנדה, ב-22 באוקטובר 1950. בשנות השישים עלו הורי, רחל ודיוויד, מקנדה לישראל. שניהם נולדו וגדלו בקנדה לפני שעברו לתל אביב בחיפוש אחר סיכויי תעסוקה נוחים יותר. כשגדלתי תמיד הרגשתי חיבור לישראל ולמורשת היהודית שלי, למרות שנולדתי וגדלתי בקנדה.

ההורים שלי דאגו שהבית שלנו יהיה מלא במוזיקה ישראלית ובמאכלים יהודיים מסורתיים. כילד אהבתי לשמוע סיפורים על ישראל ותולדותיה, וחלמתי לגור בה יום אחד בעצמי. כשקיבלתי סוף סוף את ההחלטה לעבור לישראל ולהצטרף לצה"ל, זה הרגיש כמו צעד טבעי והכרחי לעשות. ההורים שלי היו גאים בהחלטתי, והרגשתי שאני מגשים את ייעודי בכך שאני משרת את המדינה והעם שלי. למרות אתגרי ההסתגלות לתרבות ושפה חדשה, מעולם לא התחרטתי על החלטתי לנסוע לישראל.

עלייה לארץ 

את ההחלטה להצטרף לצה"ל קיבלתי כשמלאו לי 18. הטיול לישראל היה מרגש וגם טעון רגשית. אני זוכר שברגע שהגעתי הרגשתי בבית. אבל היה קשה להסתגל לחיים בישראל. הייתי צריך לעבוד יותר על השפה כמו שכתבתי קודם, הגישה בישראל הייתה אחרת והייתי צריך להסתגל לעוד פרטים רגילים בחיי היום יום כמו: מחירים, תחבורה ועוד… אבל למרות הקשיים שהיו, עמדתי בתוקף על כך שישראל תהיה הבית שלי.

שירות צבאי 

בצבא שרתי בחיל המודיעין. זו הייתה חוויה קשה ותובענית, אבל בה למדתי את החשיבות של עבודת צוות ונחישות. אני זוכר שעבדתי שעות ארוכות והרגשתי את כובד האחריות על כתפי תוך הרגשה של נטל האחריות, אבל אני גם זוכר שהייתי גאה לשרת את המדינה שלי ולהגן על אזרחיה.

מקצוע ועיסוק

קיבלתי את ההחלטה להמשיך בקריירה בחינוך לאחר השירות בצבא. תמיד התלהבתי מחינוך ורציתי לתמוך בקהילה המקומית. לאחר שסיימתי את לימודי החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, התחלתי לעבוד כמורה בבית ספר בשכונה. הבנתי שמצאתי את הייעוד שלי כשמצאתי את העבודה המספקת והמהנה הזו.

תחביבים

אני אוהב לטייל ברחבי ישראל עם המשפחה שלי בזמני הפנוי. ההרגשה של להיות בטבע ולאכול ארוחת בוקר עם המשפחה שלי היא הכי טובה. כתחביב נוסף התחלתי גם לצייר, ואני חושב שזו פעילות מרגיעה ואני גם די טוב בזה.

הזוית האישית

סבא נפתלי: מאוד אהבתי לעבוד על העבודה הזאתי מכיוון שזה הזכיר לי זיכרונות מילדותי ומהעבר שלי בכלליות והיה כיף להיזכר בכל החוויות שעברתי. זאת הייתה שעות איכות נהדרות.

נעם: אני מאוד נהניתי מהעבודה על הקשר הרב דורי כי בזכותו למדתי יותר על הסיפור של סבא שלי וביליתי אתו זמן איכות נוסף.