מאגר סיפורי מורשת

שמי נופר מלמד, בתכנית הקשר הרב דורי השנה מעלה את סיפורו של סבא נועם מלמד.

סבא נעם מספר על בית ההורים

נולדתי בבגדאד , עיר הבירה של עיראק. דיברנו בבית בשפה הערבית. הורי קראו לי בשם נעים על שם הדוד שלי ז"ל. שמות ההורים שלי: מנשה ז"ל ורחל ז"ל. היו לי שלושה אחים: אביבה ז"ל, אברהם ז"ל ונורית ז"ל.

הסביבה בה גדלתי

גרתי בבית עם שלוש קומות, היו בבית חמישה חדרים. היה בבית "פאטיו" – חצר באמצע הבית שהייתה תחת כיפת השמיים והיה גם מרתף. לא היו אז מקלחות – היינו מחממים מים בכלי ועם זה מתרחצים. גם את הכביסה היו מכבסים בכלי בתוך הבית ותולים אותה על הגג. לא היו לנו משחקים בזמן הפנוי למדנו תורה. היו מבשלים על פחם. ההורים שלי היו לבושים בגדים פשוטים. אבי היה חייט ואמי הייתה תופרת. קניות היינו עורכים בשוק.

הילדות בעיראק

יש זיכרון ילדות בלתי נשכח, ליד בית הספר בבגדד היה איש שמוכר חומוס, בימי החורף היינו קונים ממנו חומוס חם כדי לחמם את הגוף.

לא היו לנו משחקים בילדות. בשעות הפנאי למדנו תורה. החברים שלי היו התלמידים שלמדתי איתם בבית הספר. המאכל האהוב בילדות – לא היו לנו הרבה מאכלים היינו אוכלים את מה שניתן היה לקנות בשוק, בעיקר עוף. בסופי שבוע אבי היה קונה לנו דברים מתוקים – היה ממתק שנקרא "זנגולה" והיה מאפה שהיו אופים בבית שנקרא "קעקת" לא זכורה לי חוויה מיוחדת מתקופת בית הספר. לא היו לנו טיולים ופעילויות חברתיות. היו רק לימודים.

אני זוכר חווית חג בלתי נשכחת. בחצר הפנימית ("פאטיו") בבית שלנו בעיראק היינו אופים מצות לקראת חג הפסח. היו מביאים לשם את החיטה שממנה היו מכינים את הקמח. בחצר היה תנור שבו היינו אופים את המצות.

יש לנו חפץ העובר מדור לדור, לאמי הייתה כף גדולה של אורז שקיבלה מהוריה. הכף עברה במשפחה מדור לדור.

זנגולה

"קעקת"

העלייה ארצה

עלינו ארצה בשנת 1951, גרנו חמש שנים במעברה ליד נתניה. בהתחלה גרנו באוהל ולאחר מכן עברנו לגור בצריף. בשנת 1956 עברנו לגור בשיכון בנתניה ואני למדתי בבית בספר "ביאליק" שבעיר.

השירות הצבאי

התגייסתי בשנת 1960 ושירתי בחיל השריון. היינו במחנה שנמצא בדרום הארץ ולא היינו יוצאים הרבה הביתה כי כמעט ולא הייתה אז תחבורה בכבישים. ולא היו לנו הסעות.

תפקידים ומקומות עבודה

בזמן שלמדתי בתיכון הייתי עובד בקטיף של עגבניות בקיבוץ "יד חנה". לאחר השרות הצבאי למדתי הוראה. במשך 24 שנים הייתי מנהל "מפתן" בחדרה ובמשך 25 שנים נוספות הייתי מורה בבית הספר "גלים" בחדרה.

אהבתי מאוד לשחק כדורסל. אחרי העלייה לארץ שיחקתי בקבוצת "מכבי נתניה". כיום אני פנסיונר ונמצא רוב הזמן בבית, אני אוהב לקרוא עיתונים, לשמוע רדיו ולטפל בגינה.

הזוית האישית

נופר: למדתי על סבא המון נושאים שלא ידעתי בעבר. למדתי על ילדותו של סבא בעיראק שלא הייתה קלה, על העלייה של סבא לארץ ישראל ועל חייו בארץ – כיצד עבד למחייתו, למד מקצוע והקים משפחה. אני מאחלת לסבא בריאות ואריכות ימים.