מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעון רובינשטיין. יש לי שלושה שמות – נחמן שמעון שמחה. נחמן על שם הרבי מברסלב. שמעון על שם ר' שמעון בר יוחאי. נודתי בתאריך 5.1.1953 בישראל. ההורים שלי זיכרונם לברכה נולדו בארץ. לסבא קראו מרדכי אלעזר. לאימא קראו אסתר רחל.

ילדותי

נולדתי בשכונת בית ישראל, שם גרנו עד גיל 5 בערך ואז עברנו לשכונת מאה שערים בירושלים. היינו בבית שמונה אחים ואחיות בדירה קטנה. היה עוני בתקופה זאת, אבל היינו מאוחדים וגידלו אותנו באהבה. היינו מיצרים משחקים ברחובות מקופסאות שימורים, תופסת, מחבואים, שיחקנו יחד בנים ובנות. רוב שעות היום שיחקנו בחוץ עד החשכה ואז היינו חוזרים הביתה. למדתי בתלמוד תורה עד גיל 13, אחר כך למדתי במושב מירון ובגיל 14 התחלתי לעבוד כדי לעזור למשפחה. עבדתי אצל דוד שלי במפעל תריסים. היו לי הרבה חברים בשכונה – ילדים חרדים ובהמשך התחברתי לילדים פחות חרדים.

בגיל 17 נפצעתי בעבודה ביד, קבעו לי 80% אחוזי נכות וכשהייתי צריך להתגייס נאמר לי בלשכת גיוס שאני לא כשיר להתגייס. התעקשתי איתם ורבתי מולם ולבסוף לאחר כמה חודשים לקראת גיל 18 החליטו לגייס אותי עם פרופיל נמוך.

שירות צבאי

התגייסתי לרבנות הצבאית, שירתי שלוש שנים פלוס שלושה חודשים בגלל מלחמת יום כיפור. הייתי משגיח כשרות במטבחים. נהניתי בשירות הצבאי ולאחר השחרור המשכתי לעבוד אצל דוד שלי תקופה קצרה, החלטתי לעזוב לאחר תקופה קצרה ולחפש עבודה עם משכורת גבוהה יותר. התחלתי לעבוד בחברת בלו-בנד, תלמה, שם עבדתי במשך 12 שנים כנהג משאית והרווחתי לא רע. כך הצלחתי לקנות דברים לבית לאחר הנישואים. ההורים לא יכלו לעזור מבחינה כלכלית.

נישואים ובניית משפחה

הכרתי את דבורה אשתי בתקופת הילדות, היינו שכנים בשכונת בית ישראל.

בגיל 18 כשהייתי בצבא נפגשנו שוב בשכונת גאולה ואז נוצר בינינו קשר. אחרי שנתיים וחצי, בגיל 21, התחתנו וגרנו בדירת דמי מפתח – דירת חדר וחצי שהאמבטיה והשירותים והמטבח היו בחוץ. התחתנו ביום שישי, קיבלנו את האולם בחינם כי אימא שלי הכירה את בעל האולם. החתונה התחילה בשעה 15:00. היה חורף ובני המשפחה נשארו באולם, אכלנו שם סעודת שבת שהמשפחה הכינה. אחרי ארוחת שבת באו קרובים ובני משפחה ושימחו אותנו ורקדו בלי מוסיקה. הבית שגרנו בו היה קרוב לאולם האירועים ובסיום החתונה הלכנו ברגל לבית.

שם גרנו במשך שבע שנים וגידלנו שם שתי בנות. אני עבדתי בתלמה ודבורה עבדה בביקור חולים כמזכירה. לאחר שבע שנים עברנו למקור ברוך, קניתי דירה בת שניים וחצי חדרים עם משכנתא וחובות. שם גרנו במשך שלוש שנים. לאחר לידת הבן נהיה צפוף ועברנו לשכונת רמות לדירת בת ארבעה חדרים, שם גרנו במשך 18 שנים.

יש לנו ארבעה ילדים: מירי, מיכל, גדי וברכי. יש לי גם שמונה נכדים, שיהיו בריאים. הנכד הגדול לאחר שירות צבאי.

בשנת 1995 התחלתי לעבוד בחברה קדישא בתור מפקח בהר המנוחות, שם עבדתי 25 שנים עד פרישתי לפנסיה. במהלך השנים עברנו לתקופה של 13 שנים לישוב אדם, כי שם היה זול יותר משכונת רמות. לאחר מכן גרנו במעלה אדומים במשך שמונה שנים וכיום אנחנו גרים בקידר בדירה גדולה עם שתי הבנות, שגרות בדירות נפרדות הסמוכות לנו.

יציאה לפנסיה

בגיל 67 פרשתי מהעבודה בחברה קדישא וכיום אני עובד עבודה חלקית שם כנהג בהסעת רב מספר שעות שבועיות. בשאר הזמן אני מעסיק את עצמי בבית הגדול, בחצר, בגינון, בעבודות שונות. היינו מספר פעמים בטיולים בחו"ל, החלום שלי הוא להגיע שוב לסן פרנסיסקו, להמשיך לראות עולם ונחת מכולם!

מסר לדור הצעיר

תהיו סבלניים יותר, זכרו לעזור ולכבד את הזולת וכך יהיה לכולם טוב יותר. 

הזוית האישית

סבא שמעון: אני מאחל ליהונתן שיהיה רגוע, שיהיה ילד טוב ושנראה נחת ממנו.

יהונתן הנכד המתעד: אני מאחל לסבא שיהיה בריא, יאריך ימים ואני אוהב אותך.