מאגר סיפורי מורשת

שמי נחמן בכר, סבא של עידו.

אני הבן השלישי מבין ארבעה אחים. לאבא שלי קראו אברהם ולאימא שלי קראו ג'וליה הם נולדו והתחתנו בטורקיה ועלו לארץ לפני קום המדינה בשנת 1932.

בילדותי נהגנו לשחק הרבה משחקי רחוב כגון: 3 מקלות, חמש אבנים, דוקים וכו'… למדתי בבית ספר דתי "נצח ישראל" בפתח תקווה וחונכתי על ערכי הדת.

בשנת 1961 התגייסתי לצה"ל לשירות סדיר ושובצתי בנח"ל מוצנח. במהלך שירותי בעת העמסת אוהלים לקומנדקר, חייל נכנס לרכב והוריד את ה"אמברקס" – המעצור וכתוצאה מכך הרכב הדרדר אחורה ופגע בי ברגל. עברתי ניתוח ושמו לי מסמרים ולאחר כשנה עברתי ניתוח נוסף להוצאת המסמרים.

בשנת 1967 בהיותי בן 24 גויסתי לצבא, בכדי לקחת חלק פעיל במלחמת ששת הימים. היינו בכוננות ובמתח גדול מאוד, לא ידענו אם המלחמה תפרוץ או לא, עבד אל נאצר נשיא מצריים חסם לנו את מיצרי טירן, והמלחמה פרצה בתאריך 5 ליוני, לא היה לנו הרבה מה לעשות כיוון שחייל האוויר הישראלי חיסל את חייל האוויר המצרי בכמה שעות.

בשנת 1971 התחתנתי עם רעייתי בת שבע ונולדו לנו שלושה ילדים מקסימים שאחת מהן היא אמך. הבכורה מבין האחים.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. באותה תקופה שירתי ברמת הגולן, הייתי חייל בחרמ"ש ירו עלינו טילים ולא היה לנו איפה להסתתר, נכנסתי קצת לחרדות והשתחררתי לאחר שבעה חודשים. המלחמה הייתה מאוד קשה והשתחררתי ברגשות מעורבים כיוון שאיבדנו הרבה חללים.

כשפרצה מלחמת לבנון הייתי חובש קרבי במילואים היה לנו אימון בצאלים, התפוצץ מקל"ר והיו לי שלושה פצועים אחד מהם קשה, היה לו שתף דם עורקי חבשתי אותו ופיניתי אותו לתאג"ד והחבישה הצילה לו את החיים.

בסביבות גיל 45 השתחררתי ממילואים ומפעם לפעם הייתי מתנדב בהג"א.

כיום אני כבר פנסיונר וסבא לשבעה נכדים. אני מעסיק את עצמי בשעות הפנאי בבילויים עם אשתי היקרה ומבלה הרבה בקאנטרי בשחייה ובחדר כושר.

הזוית האישית

סבא נחמן: נהניתי מאוד לשתף את נכדי עידו ולספר לו על חוויות ילדותי.

עידו: היה לי כיף לראיין את סבא ולשמוע על סיפור חייו. נגע לליבי מאוד הסיפור שבו סבא כחובש במילואים הציל חיי חייל. בזכות הטיפול של סבא שלי, חייל ניצל.